הוא נולד בצ'סטרפילד, גדל עם אמו וללא אב. כשהיה בתיכון "מצא" אותו רנדי קייב, מאמן קבוצת הכדורסל של ביה"ס, שלקח אותו תחת חסותו. בין השניים נוצר קשר מיוחד מאוד כשרנדי בנוסף לתפקידו כמאמן היווה עבורו את דמות האב שהיתה כ"כ חסרה לו. לאחר התיכון הוא התקבל לאחד הקולג'ים הטובים בארה"ב שפתח
ראיתי את העייפות והכאב בעיניים שלה מייד כשנפגשנו. כמה ימים לפני זה כששוחחנו בטלפון היא נשמעה אינטליגנטית, בעלת מודעות עצמית, רהוטה. מישהי שרוצה לקחת אחריות ולעשות שינוי במימדי חייה השונים אבל לא בטוחה איך. מחפשת את הדרך שלא מצאה עדיין. היא לא שיתפה יותר מדי ואמרה שתפרט כשניפגש. הבהרתי לה
ידעתי שזה יהיה דיון טעון ומורכב. הנושא רגיש, ההחלטות משמעותיות. מהתוצאות נגזרות משמעויות המשפיעות על עתיד האנשים בחברה, על הקידום שלהם ועל התגמול שיקבלו. לקבוצת המנהלים והמנהלות שמשתתפים בדיון הזה יש דעות שונות, פרשנויות מנוגדות והיסטוריה של עבודה משותפת בסביבה אינטנסיבית ולחוצה. דיון שיודעים איך הוא מתחיל אך קשה מאוד
איך מתאמים טיול בחו"ל בעזרת תקשורת מקרבת ומה קורה כשעולים קונפליקטים וחילוקי דעות בין הצדדים השונים? להלן תחלופת מיילים אותנטית עם איבון, בעלת צימר בחו"ל בניסיון לתאם לינה בת תשעה לילות בצימר שלה. בתכתובת זו (שנמשכה מספר ימים) באים לידי ביטוי עקרונות התקשורת המקרבת. רקע קצר: במהלך שיחת טלפון איתה
לפני כמה שבועות שלחתי מייל לרשימת התפוצה שלי עם הזמנה לסדנה. המלצתי למעוניינים להירשם מהר מכיון שנותר מספר מקומות מצומצם שבד"כ מתמלא במהירות. יומיים לאחר המייל קיבלתי תגובה מאחד הקוראים (אכנה אותו א.). יש בינינו הכרות בת מספר שנים כולל השתתפות של א. בסדנה שלי בעבר. אני משתף אתכם בתחלופת
לפני כמה שבועות פנתה אלי מנהלת מנוסה וביקשה עזרה. "יש לי אתגר גדול עם אחד העובדים המובילים שלי. ניסיתי הרבה דברים ושום דבר לא מקדם את המצב. אני מאבדת סבלנות ובקצב הזה מהר מאוד הוא יעזוב או שאני אעזיב אותו. מצד אחד אין לי אנרגיות להתעסק בזה ואני חושבת שהוא
החופש הגדול לפני יותר מ-30 שנה… פחות ערוצים בטלוויזיה, בלי מחשב, הרבה יותר זמן משחק בשכונה עם חברים. ו… אלבום קלפי אינדיאנים. אני, כל השכונה, ואולי גם העיר וחצי מדינה באטרף על אלבום קלפי האינדיאנים. אהבתי את התמונות ואת הסיפורים. את ההפתעה של מה יצא בחבילה הבאה. את התחרות מול
את/ה נכנס/ת לחדר שלא היית בו מעולם. במרכז החדר ישנה ילדה קטנה. לבדה. על הרצפה. סביבה עשרות ילדים ישנים בשתי שורות. על מזרונים. למה הילדה ישנה לבדה במרכז ??? לפני מספר שבועות נסעתי לקניה כחלק ממשלחת התנדבותית חינוכית. זה היה אחד הדברים הראשונים שראיתי שם… וכך גם נפתחת ההרצאה הבאה
בשבוע שעבר עברנו דירה. ימים אינטנסיביים, חוסר שעות שינה, הרבה אבק, עומס משימות. ביום המעבר אמי בישלה ושלחה לנו ארוחה מפנקת שמספיקה ליומיים. יומיים לאחר מכן, כשאנחנו עדיין בעיצומו של הבלגאן קיבלנו ממנה ארוחת שישי שלא מביישת קייטרינג איכותי. המתנה היקרה הראשונה שאתם יכולים לתת למישהו היא לעזור, לסייע ולהושיט
אני יודע שהמשפט הזה מקפיץ הרבה אנשים. שבסבירות גבוהה הוא מקפיץ גם אותך. ושלכאורה הוא מטיף לבינוניות ומנוגד למצוינות. אז למה בכל זאת? כי אני באמת מאמין במה שכתוב פה. ומשתדל להקפיד על כך ולפעול לפי זה. אגב, זו לא רק פרובוקציה. איך זה יכול להיות?? סיפור טרי: פגשתי השבוע
תגובות אחרונות