רפאל נדאל נחשב לאחד מגדולי שחקני הטניס בעולם, אולי הגדול שבהם. נכון לעכשיו יש לו 22 תארי גרנד-סלאם, יותר מלכל טניסאי אחר בהווה ובעבר. (גראנד סלאם הוא כינוי לארבע אליפויות העולם הכי יוקרתיות בטניס הנערכות מדי שנה באוסטרליה, ארה"ב, צרפת ואנגליה). נחישות, חוסן מנטלי וענווה הם שלושה מסימני ההיכר שלו.
מה סרט הקולנוע שאתם הכי אוהבים? איזו סדרת טלויזיה אהובה עליכם במיוחד? בדרך כלל כששואלים אותי "מה ה ___ (מאכל / ספר / שיר / …) שאתה הכי אוהב?", אני מתקשה לענות. יש הרבה כאלו וקשה לבחור אחד ולמקם אותו מעל כולם. במקרה של סרט קולנוע וסדרת טלויזיה יש לי
ביום שני השבוע שחר ביתי הבכורה השתחררה מהצבא. הבוקר אירחנו אצלנו ביחד עם המשפחות של פז ובר (שתי חברותיה לשירות ולשחרור), שתיית פרידה מרגשת בנוכחות כמה עשרות חיילות וחיילים. לאחר בראנצ' מפנק ושיחה חופשית החל סבב פרידות שבו ניתנה הזדמנות לכל מי שרצתה לומר כמה מילים אישיות לשלוש הבנות שמשתחררות.
"… ויש את העניין הזה … אני מבינה שהוא בעיה ושחשוב מאוד לטפל בו. אין לי מושג עדיין איך לגשת לזה או מה לעשות עם זה." את המילים הללו שמעתי השבוע ממנהלת שאני מלווה. לכולנו יש ברגעים מסוימים "עניינים כאלה". "העניין הזה" יכול להיות קשור למערכת יחסים כלשהי בחיינו, לעבודה
ביום שני בשעה 5:20 התעוררנו בהפתעה לקולה של אזעקה עולה ויורדת ורצנו לממ"ד. כדקה וחצי מאוחר יותר פגעה רקטה ששוגרה מעזה בבית במושב משמרת ופצעה 6 אנשים. ביום שלישי ורביעי, כחלק מצעדי התייעלות ושינויים עסקיים שהחברה עוברת, קיבלו עובדים מכתבי פיטורים "השולחים" אותם לחפש את תפקידם הבא. ביום חמישי היא
"איפה היית בפברואר 1999?", שאלתי אתמול את הגר שעובדת איתי. "בכיתה ב'." היא ענתה בחיוך, לאחר 5 שניות של מחשבה. איפה אתם הייתם בפברואר 1999, בדיוק לפני 20 שנים? ** אני יודע איפה אני הייתי. בפברואר 1999, כשהגר קיבלה תעודת מחצית של כיתה ב', הייתי נשוי כחצי שנה, ללא ילדים
את הרצאת פיתוח הקריירה שהעברתי השבוע פתחתי בוידוי: "איני מומחה מוסמך לפיתוח קריירות. התובנות ודרך החשיבה שלי אינן בהכרח רלוונטיות לכל אחד ונובעות במידה רבה מניסיון החיים המסוים שלי ומליווי אחרים בפיתוח הקריירות שלהם" את סדנת התקשורת המקרבת לרופאים שהנחיתי השבוע פתחתי באמירה: "אני מקווה שתקבלו ערך רב בסדנה שיהיה
3 שיעורים אישיים לקריירה ולחיים שיעור ראשון: שנת 1999. לפני מספר חודשים התקבלתי לעבודה כסטודנט באינטל. במסגרת הפרויקט הראשון שלי, אני אחראי על הטמעת מערכת מידע המפותחת על יד ספק חיצוני. הפרויקט נקלע לקשיים מסוימים וישנם חילוקי דעות והחלפת האשמות הדדיות בינינו לבין הספק. בשיחה עם ירון (המנהל שלי), אני
ביום רביעי השבוע הנחיתי מפגש באלון הגליל בנושא עבודה וקריירה. (תודה ללימור ולתומר על האירוח…). זו לא היתה סדנה, הרצאה או הדרכה מובנית, אלא מעין שיחה פתוחה עם שיתופים, טריגרים למחשבה ושאלות. נכחו בה שכירים ועצמאיים, עובדים ולא-עובדים, חיילת שמשתחררת בקרוב, סטודנטים ופנסיונרית. בבוקר שלאחר המפגש שוטטתי לי בשני אתרי
א. אבא שלך השבוע גם אתם קיבלתם את הבשורה. הגילוי. בוקר אחד או אחה"צ אחד. החיים שלפני הבדיקה השגרתית. החיים שאחרי אותה בדיקה. ימים ראשונים. הלם של התחלה. חוסר וודאות, טלטלה, פחד. עדיין לא ברור מה ואיך. רבים היו שם לפניכם. רבים נמצאים שם עכשיו. רבים יצטרפו בהמשך. בהצלחה עם
תגובות אחרונות