בשבועות האחרונים אני "חוטף" הרבה ביקורת על הכתיבה שלי. זו בעיקר ביקורת שאני מזמין: חלקה מגיע מאנשים ששולחים לי חוות דעת מקצועית חד-פעמית על כתב היד שאני שולח להם ורוצה להפוך לספר. ביקורת מתמשכת נוספת מגיעה אחת לכמה ימים ממישהי שמלווה אותי בכתיבת הספר, בכל פעם שאני מסיים מקטע נוסף
ארבעה סוגים של "אני רואה אותך": 1. "אני רואה אותך" של יום-יום "איך עברה הפגישה היום?" כשאנחנו שואלים מישהי "איך עברה הפגישה שלך היום?" אנחנו בעצם אומרים לה בין השורות: אני יודע שזה משהו שעברת היום ושזה העסיק אותך. מעניין אותי לשמוע איך היה לך כי את מעניינת אותי. חשוב לי
פרדוקס סטוקדייל נקרא על שמו של אדמירל ג'ים סטוקדייל, הקצין האמריקני הבכיר ביותר שנפל בשבי הווייטנאמי, שהיה עצור במחנה שבויים שכונה "האנוי הילטון" בשיאה של מלחמת ווייטנאם. הוא עונה יותר מעשרים פעמים במהלך שביו משנת 1965 עד שנת 1973, וחי במשך כל המלחמה בלא שום זכויות שבוי, ללא תאריך שחרור ובלא איזושהי ודאות אם
"איך התוכנית?" שאלו אותי השבוע שני אנשים שונים שהתלבטו לפני מספר חודשים להצטרף לתוכנית "7 ההרגלים". "בדיוק הסתיימה" , עניתי, "השבוע היה המפגש האחרון." ** מדהים כמה מהר חולפים שלושה חודשים. וכמה הרבה קורה בתקופה כזו. השבוע הסתיימה תוכנית "7 ההרגלים" שהחלה בסוף אוקטובר 19, ממש אחרי החגים. תהליך אישי במסגרת קבוצתית של
"מה שביננו לבין הפלסטינים כבר יותר ממאה שנה זה פצע מדמם, ולא רק פצע מדמם, זה גם פצע מורעל, מלא מוגלה. זה כבר מורסה. לא מרפאים פצע במקל. אין דבר כזה. אי אפשר להרביץ לפצע עוד ועוד מכה, ללמד אותו לקח שיפסיק להיות פצע ויפסיק לדמם. אני לא נגד מקל.
הלך רוח… לפני שנה בדיוק, ב- 17.2.2018 ביום הופעתי ה-46, התעוררתי בשעה מוקדמת לכתיבת בוקר, קראתי מספר עמודים בספרה של פמה צ'ודרון ויצאתי בגשם שוטף לכיוון בית החולים ללוות את אימי בניתוח שהיא עברה באותו יום. באותו יום, בעקבות הניתוח ולפי הערכת הרופא, הבנתי שכנראה מדובר בסרטן. לפני שנה בדיוק, מספר שעות
גם זה יעבור "סיפור סופי עתיק מספר על מלך שחי בארץ ים תיכונית, והיה תמיד קרוע בין שמחה לייאוש. הדבר הקטן ביותר היה גורם לו דכדוך עמוק או מעורר בו שמחה עזה, ושמחתו היתה הופכת בן רגע לאכזבה ולדיכאון. בשלב מסוים התעייף המלך מעצמו ומן החיים והחל לחפש מוצא. הוא
"ההיפך מחוסר אינו שפע, אלא מידה מספקת. אמפתיה אינה משאב מתכלה, חמלה אינה פיצה שיש ממנה רק שמונה משולשים. כשאנחנו נוהגים במישהו באמפתיה ובחמלה, הן לא אוזלות. להפך. אהבה היא הדבר האחרון בעולם שצריך לחסוך בו. הפליטה מסוריה לא תרוויח שום דבר מזה שתשמרי את טוב הלב שלך רק עבורה
את השבוע הזה יתאים לך לשכוח. לא מסוג השבועות שאיחלת לעצמך. כשנכנסת אליו לא תיארת לעצמך איך הוא יתפתח. איך הוא עדיין מתפתח. בהתמקדות למדתי, שאנחנו לא יכולים לנוע יותר מהר מהחלק הכי איטי שלנו. לפעמים החלק הכי איטי שלנו הוא ממש איטי. הרבה יותר איטי ממה שהיינו רוצים שהוא
לבקש סילבוס לחמש השנים הקרובות: ללמוד לבקש א. להיות בנוכחות עם הקושי לבקש. ב. לגדל רצון לבקש. ג. לגלות מה אנו רוצים לבקש. ד. להעז לבקש. ה. לבקש בחיבור ובאפקטיביות. ו. לקבל את ה"כן". ז. לקבל "לא". ** בפוסט קודם כתבתי על שבעת הפעלים המרכזיים במערכת-יחסים. "לבקש" היה אחד מהם. הוא
תגובות אחרונות