כלל מספר 6 "שני ראשי ממשלה יושבים בחדר ומדברים על עניינים מדיניים. לפתע מתפרץ אדם סמוק מכעס, צועק, רוקע ברגליו וחובט באגרופו על השולחן. ראש הממשלה נוזף בו: 'פיטר, אנא, זכור את כלל מספר 6.' מיד לאחר מכן פיטר נרגע, מתנצל ויוצא. הפוליטיקאים חוזרים לשיחתם, וזו נקטעת עשרים דקות מאוחר יותר על
"אבא אמר – את כל צווי המוסר ועשרת הדיברות אני יכול לצמצם לדיבר אחד בלבד – לא תכאיב. זה הכול. ואם זה בלתי אפשרי, אז לפחות תשתדל להכאיב פחות. כמה שפחות. " ~ פניה עוז זלצברגר, בתו של עמוס עוז, מתוך הספד לזכרו. ** להכאיב כמה שפחות. לעצמנו ולאחרים. "מהו
שבת ראשונה בבית לא התראינו כבר קרוב לשבועיים… מאז שהתגייסה בתחילת השבוע שעבר. בעוד מספר דקות היא תיכנס. שבת ראשונה בבית, כחיילת. התרגשות. שמחה. רגע שאני רוצה לחוות. רגע שלא יחזור. יהיו עוד שבתות בבית. לא תהיה עוד שבת ראשונה של אחרי גיוס. ** שבת ראשונה בלעדיו בלילה שבין שני
גם זה יעבור "סיפור סופי עתיק מספר על מלך שחי בארץ ים תיכונית, והיה תמיד קרוע בין שמחה לייאוש. הדבר הקטן ביותר היה גורם לו דכדוך עמוק או מעורר בו שמחה עזה, ושמחתו היתה הופכת בן רגע לאכזבה ולדיכאון. בשלב מסוים התעייף המלך מעצמו ומן החיים והחל לחפש מוצא. הוא
"ייתכן שהדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לתת לזולתנו הוא השתיקה שלנו. לא שתיקה של ביקורת סמויה או של הסתגרות נוקשה, אלא שתיקה שהיא מקום מפלט, מנוחה, קבלת האחר כפי שהוא. כולנו צמאים לשתיקה כזו. קשה למצוא אותה. כשהיא נוכחת, אנו יכולים לזכור משהו מעבר לרגע, כוח שעליו נבנים החיים. שתיקה
שני כאבים כאב הבדידות נובע מהמחשבה שאנחנו לבד. שאנשים לא רואים אותנו, לא מבינים אותנו, או שאולי רואים ומבינים אותנו אבל שלא אכפת להם מאתנו. כאב חוסר-המשמעות נובע מהמחשבה שמה שאנחנו עושים לא משנה. שבין אם נעשה את זה ובין אם לא, זה לא ישנה דבר וממילא לאף אחד לא יהיה אכפת. כשבדידות וחוסר-משמעות מגיעים
השבוע הזה היה שבוע מיוחד. גם שבוע ראשון של שנת הלימודים וגם שבוע אחרון של השנה. שבוע של התחלה ושבוע של סיום. שלוש פעמים בשנה אני אוהב לעצור, לקחת את הזמן ולהתבונן אחורה: בראש השנה, בסוף השנה האזרחית וביום ההולדת שלי. בשטף היומיומי של החיים אנחנו יכולים לפספס. לפעמים צריך
סוג המצבים שאני מאוד אוהב ב"משחקי השף" זה כשהידיים של המשתתפים מתחילות לעבוד עם החומרים, בשעה שלראש שמעל הידיים אין מושג מה הן עומדות להכין. הפוסט המסוים הזה נכתב בצורה דומה: הידיים מתחילות לכתוב על דברים מסוימים שעדיין לא ברור אם ואיך הם מתחברים. חומרי הגלם של פוסטים שאני כותב
במסגרת ראיון שנערך עם טיך נהאת האן לפני מספר שנים שאלה המראיינת: "האם ההדרכה שלך שונה כשאתה מדבר אל פוליטיקאים, אנשי עסקים, מורים, רופאים או קציני משטרה?" טיך נהאת האן ענה: "העקרון יהיה זהה. אבל בשלב ראשון צריך חברים שיראו לנו איך קבוצה כזו של אנשים מנהלת את חייה, עם מה הם מתמודדים….
7 מחשבות על שבוע מלא 1. "קשה יש רק בלחם", היא סיסמא נחמדה של מפקדים צעירים למתגייסים חדשים, או משפט של אנשים שלא מבינים. קשה יש לא רק בלחם. יש קשה של כאבים. יש קשה של חוסר וודאות. יש קשה של כעסים. יש קשה של עצבים. יש קשה של יחסים.
תגובות אחרונות