הגל והאוקיינוס גל קטן, עולה ויורד באוקיינוס, נהנה מכל רגע. הוא נהנה מהרוח ומהאוויר הרענן – עד שהוא מבחין בגלים לפניו, המתנפצים אל החוף. "אלוהים," אומר הגל."תראו מה עומד לקרות לי !" ואז מגיע גל נוסף. הוא רואה את הגל הראשון ושואל אותו: "למה אתה כל כך עצוב?" "אתה לא
"מילים, בין שהן מבוטאות בקול ובין שהן נשארות מחשבות דוממות, יכולות כמעט להפנט אתכם בקסמן. אתם אובדים בתוכן בקלות, ומהופנטים מתוך אמונה שכאשר אתם מצמידים מילה לדבר-מה, אתם יודעים מהו. אך אין זה כך. אתם רק הסוויתם את המסתורין בתווית. הכול – ציפור, עץ, אפילו אבן פשוטה ובוודאי האדם –
היום ב 12:45, דקות לפני סיום הסדנה, בזמן שהמשתתפים קינחו בתרגיל הכרת-תודה מסכם בזוגות, בדקתי עם רועי המנחה-השותף שלי מה שלומו. ** בדיקת "מה שלומך…?" מתעניינת וסקרנית היא מתנה יקרה ומיוחדת. עפ"י מרטין בובר, המתנה הכי יקרה שאנו יכולים להעניק למישהו, היא הנוכחות שלנו. שני תנאים חשובים צריכים להתקיים בכדי לשאול "מה שלומך…?" מהלב:
מרקוס אורליוס (121 – 180 לספירה) היה קיסר רומא ונחשב לאחד הפילוסופים הסטואים החשובים ביותר. את הציטוטים הבאים ליקטתי מספרו "מחשבות לעצמי" שתורגם מיוונית ע"י אברהם ארואטי (הוצאת נהר ספרים). ** "הנה כי כן אפשר שתצא מן החיים הללו בכל רגע, זכור זאת בכל מעשיך, דבריך ומחשבותיך." ** "מה משמעות המוות? אם נבחן
"ארבע ההתנהגויות שהופכות אנשים רגילים למנהלים מצוינים" עם כותרת כזו, כנראה שאחוזי הפתיחה של הפוסט הנוכחי יהיו גבוהים. בין אם אתם מאמינים שיש ארבע התנהגויות כאלו ובין אם לא, יש משהו מושך בכותרת הזו שגורם לאנשים להיכנס ולהציץ. "ארבע ההתנהגויות שהופכות אנשים רגילים למנהלים מצוינים" היא כותרת המשנה של ספר
במהדורות החדשות שלאחר פטירתו של נלסון מנדלה, צוטט מפיו משפט שנאמר בסמוך למותו: "עכשיו, אחרי כל השנים הללו, אני רוצה לנוח. הרווחתי את הזכות הזאת." מנדלה נפטר בשנת 2013, בגיל 95. יש משהו מעורר השראה במשפט הזה, הנאמר ע"י מנהיג אמיץ ובעל השפעה עצומה שעשה כל-כך הרבה במהלך חייו. **
ביום שני בשעה 5:20 התעוררנו בהפתעה לקולה של אזעקה עולה ויורדת ורצנו לממ"ד. כדקה וחצי מאוחר יותר פגעה רקטה ששוגרה מעזה בבית במושב משמרת ופצעה 6 אנשים. ביום שלישי ורביעי, כחלק מצעדי התייעלות ושינויים עסקיים שהחברה עוברת, קיבלו עובדים מכתבי פיטורים "השולחים" אותם לחפש את תפקידם הבא. ביום חמישי היא
"למה אתה מנפח לנו את השכל? את מי מעניין הסושי שלך והברידג' של אמא שלך? לספר לך באיזה חוג היתה אמא שלי היום ? קשקושולוגיה מיותרת לחלוטין !" את המילים הללו קיבלתי מאחת הקוראות שהגיבה לפוסט אישי שהעליתי ביום ההולדת שלי. ציטוט מדויק. מילה במילה. לא שיניתי דבר. איך הייתם מרגישים אם
הלך רוח… לפני שנה בדיוק, ב- 17.2.2018 ביום הופעתי ה-46, התעוררתי בשעה מוקדמת לכתיבת בוקר, קראתי מספר עמודים בספרה של פמה צ'ודרון ויצאתי בגשם שוטף לכיוון בית החולים ללוות את אימי בניתוח שהיא עברה באותו יום. באותו יום, בעקבות הניתוח ולפי הערכת הרופא, הבנתי שכנראה מדובר בסרטן. לפני שנה בדיוק, מספר שעות
"איפה היית בפברואר 1999?", שאלתי אתמול את הגר שעובדת איתי. "בכיתה ב'." היא ענתה בחיוך, לאחר 5 שניות של מחשבה. איפה אתם הייתם בפברואר 1999, בדיוק לפני 20 שנים? ** אני יודע איפה אני הייתי. בפברואר 1999, כשהגר קיבלה תעודת מחצית של כיתה ב', הייתי נשוי כחצי שנה, ללא ילדים
תגובות אחרונות