"קצין צעיר שתמיד היה קצר-רוח ובעל היסטוריה של בעיות בעקבות ביטויי כעס, נשלח על ידי מפקדו לקורס קשב בן שמונה שבועות, כדי לעזור לו להפחית את רמות הלחץ הנפשי שלו. יום אחד, אחרי שיעור, הוא נכנס לערוך קניות בסופרמרקט. החנות היתה עמוסה ותורים ארוכים השתרכו לפני הקופות, ואילו הוא מיהר
אתמול קיבלתי מאדם מסוים הודעה שהקפיצה אותי. כשקראתי אותה שמתי לב שמצב הרוח שלי השתנה. כשבדקתי איך אני מרגיש, מצאתי בתוכי באסה, תסכול, מתח, כעס וחוסר אונים. ** 5 מחשבות על רגשות: א. רגשות נחווים כאן עכשיו. "איך אני מרגיש כרגע?" היא שאלה המחברת לרגע ההווה. ב. הרגשות שאנו מרגישים
בסדנת מבוא לתקשורת מקרבת שהעברתי השבוע בארגון עסקי כלשהו, העיר אחד המשתתפים: "זה לא עובד ככה. בתיאוריה זה אולי נשמע יפה, אבל זה לא עובד ככה בחיים. אנחנו לא יכולים להסתובב בעולם ולהיות עסוקים בצרכים וברגשות שלנו ושל אחרים. אפשר אולי לקחת את זה במקרים מסוימים למשפחה, אבל בטח שזה לא
על פי "קו פרשת המים" כשטיפת גשם נופלת על קצהו של הר, לא ברור האם היא תתגלגל לצדו האחד או לצדו השני. רגע המפגש בין הטיפה להר הוא רגע בעל חשיבות. המצב יכול להתפתח בכיוונים שונים ובצורות שונות. רגע של קונפליקט עם אדם אחר יכול להיות "קו פרשת מים" במערכת היחסים.
להיות כאן ועכשיו בסשן הסיום של הקורס, רונה ואני ביקשנו מהמשתתפים לעמוד ליד הדבר האחד (מתוך כ- 16) שהם היו רוצים לפתח אצלם. להכניס יותר לחייהם. כשליש מהמשתתפים בחרו באותו נושא מסוים. כל שאר המשתתפים התפזרו בין שאר 15 הנושאים. מעניין. עבור אף אחד מהמשתתפים הנושא המסוים הזה אינו חדש.
"איש אחד צעד בסופרמרקט אחרי אימא וילדה בת שלוש, שישבה בתוך עגלת הקניות. כשהם עברו ליד מדף העוגיות, הילדה ביקשה עוגיות והאימא אמרה: 'לא!'. הילדה התחילה למחות אבל האם שמרה על שלוות רוחה ורק אמרה בנחת: 'או קיי מוניקה, נשארה לנו רק עוד חצי שורת מדפים של עוגיות, תיכף נסיים כאן,
סב מספר לנכדתו סיפור: "זהו סיפור עתיק מאוד, מתקופת הנביא ישעיהו: לפי הסיפור אלוהים אמר שהוא ירשה לעולם להתקיים כל עוד יהיו בו שלושים ושישה צדיקים, אנשים המסוגלים להיענות לסבל שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. אותם שלושים ושישה איש קרויים "ל"ו הצדיקים". אם בזמן כלשהו יהיו בעולם פחות משלושים
חבר שאני אוהב ומעריך שיתף אותי השבוע: "בשבועות האחרונים הגדרתי לעצמי איך אני רוצה שהקשר שלי עם ילדיי ייראה. ניסחתי לעצמי בכמה משפטים את 'תמונת ההצלחה' של הנושא הזה שכל-כך חשוב לי. התהליך ארך מספר שבועות כשבכל פעם דייקתי את זה קצת יותר. השבוע סיפרתי על כך לילדיי הבוגרים ושאלתי אם יעניין
משהו שנוכח כרגע: השעה 17:02. חשוב לי לשלוח את הפוסט הזה לפני כניסת השבת. הוא כבר 90% מוכן, אבל משהו עדיין חסר… אני לא בטוח מה בדיוק וזה מעכב אותי. בחצי השעה האחרונה אני מתבחבש עם זה. לא בטוח שזה מתקדם ואני מתחיל לאבד סבלנות. כמו ב"מאסטר-שף", משהו בי רוצה להתגבר
"… ויש את העניין הזה … אני מבינה שהוא בעיה ושחשוב מאוד לטפל בו. אין לי מושג עדיין איך לגשת לזה או מה לעשות עם זה." את המילים הללו שמעתי השבוע ממנהלת שאני מלווה. לכולנו יש ברגעים מסוימים "עניינים כאלה". "העניין הזה" יכול להיות קשור למערכת יחסים כלשהי בחיינו, לעבודה
תגובות אחרונות