"מטריקס" הוא סרט מדע בדיוני מופתי שיצא ב 1999.הוא מתאר עתיד דיסטופי בו האנושות כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות מדומה, המטריקס,שנבנתה על ידי מכונות מתקדמות במטרה להשתמש בגוף האנושי כמקור חשמל.בעולם זה, הנשלט ע"י המכונות, רובם המוחלט של בני האדם ישנים מבלי לדעת שהם נשלטים. באחד מקטעי המופת של
השבוע השתתפתי בסמינר בן שלושה ימים בנושא ניהול ומנהיגות.האירוע הובל על ידי ארגון "מעוז" בהנחייתו הנפלאה של פרופסור ג'ושוע מרגוליס מבית הספר לניהול בהרווארד.לוח הזמנים היה אינטנסיבי מאוד עם פעילות רצופה משמונה בבוקר ועד שעות הערב המאוחרות. לפני הכנס, חשבתי לעצמי שאולי אקדיש את הפוסט השבועי למשהו מעניין שאלמד או
חודש יוני אוטוטו נגמר.שנת הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים הסתיימה, החופש הגדול מתחיל. אני אוהב את התקופה הזו של ימים ארוכים, בגדים קצרים, וריח של חופשות קיץ באויר. השבוע עלה לי זיכרון נחמד מאירוע שהתרחש בחופש הגדול שלפני מספר שנים.תכננו לנסוע כל המשפחה לחופשת קיץ בת תשעה ימים באוסטריה.אני הייתי אחראי
ניהול זמן, בדומה למערכות יחסים, היא מיומנות קריטית שתמיד אפשר לפתח יותר,ושתרומתה והשפעתה על חיינו היא אדירה.יש משהו קצת מיושן, מקטין ולא מדויק בכותרת "ניהול זמן", כאילו זמן זה משהו שאפשר לנהל אותו.המושג שהרבה יותר מדבר אלי הוא "ניהול אנרגיה ותשומת לב".למי ולמה אנו מקדישים את תשומת הלב והאנרגיה שלנו? מנהלת שפגשתי
על פי "עיקרון המסדרון", שכשאנו עומדים בפתחו של מסדרון ומתלבטים האם להיכנס אליו או לא,אין לנו יכולת לראות את כולו ולהבין מה הוא מכיל ולאן הוא ייקח אותנו.נקודת המבט שלנו צרה ומוגבלת.אנו רואים את חמשת המטרים הקרובים ואולי דלת אחת או שתיים, אך לא יותר מזה. "מסדרון" בחיים הוא נתיב
לשי, אחד החברים שלי, יש "גלשן כוננות" שנמצא תמיד בקרבת מקום, במשרד או ברכב שלו.כשיש "ים טוב" ואין לו משהו קריטי בעבודה,שי משנה תוכניות, מזיז פגישות ומפנה כמה שעות לגלישה."ים טוב" הוא משהו שתלוי בטבע ובמזג האויר, כך שלא תמיד ניתן להיערך אליו מראש.בשונה מאימון בחדר כושר או תרגול יוגה,
אחת החוויות המשמעותיות שנצרבו בי בבית הספר היסודי,היתה הרגע בכיתה ו' שבו גיליתי שאני לא מה"מקובלים" של השכבה. איציק וירון, שני החברים הכי טובים שלי דיברו לידי בהתרגשות על המסיבה המתוכננת ביום שישי הקרוב.מסיבה שלא הוזמנתי אליה ושעד כה לא ידעתי על קיומה.בשונה ממסיבות כיתתיות שכולם הוזמנו אליהן,זו היתה מסיבה
הרב יונתן זקס ז"ל היה הוגה דעות יהודי-בריטי שכיהן כרבה הראש של בריטניה בשנים 1991-2013.הוא כתב ספרים רבים, ביניהם "מוסריות – שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג".הספר שנכתב לפני מספר שנים מתמקד בתופעות שמתרחשות בארה"ב ובבריטניה,אך הכול רלוונטי לחלוטין לתופעות ולתהליכים שאנו חווים בתקופה הנוכחית.כשקראתי את הספר הזה בשבועות האחרונים מצאתי אותו
תפיסת התקשורת המקרבת (הידועה גם בשם "תקשורת לא-אלימה") דוגלת בחתירה לחיבור דיאלוגי, כבסיס ליצירת טוב משותף הנותן מענה לצרכים החשובים של כולם. אחד הפרקים המעניינים והחשובים והפחות מדוברים של גישת התקשורת הלא-אלימה, עוסק בנושא של שימוש בכוח. בחודשים האחרונים, תוך השתתפות באירועי המחאה מצאתי עצמי חושב על כך לא מעט.מחאה היא
הבמבוק הסיני הינו עץ מיוחד במינו. מרגע ששותלים אותו יש להשקותו בכל יום. במשך חמש השנים הראשונות לא רואים דבר. לכאורה לא מתרחשת כל צמיחה. מאוד מפתה להפסיק להשקות במצב כזה, לחשוב שמשהו לא בסדר, לשנות כיוון או סתם להתייאש. ואז קורה דבר מדהים: ברגע מסוים מתחילה צמיחה מטורפת. תוך
תגובות אחרונות