אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות". ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר. זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת. בדומה לבדיקת איכות המערכת אפשר לחשוב על מדדים שיראו את איכות החיים
שמעתי עליו לראשונה לפני מספר שנים. משהו בו משך את תשומת לבי ומדי פעם ראיתי את שמו עולה. לאחרונה התחלתי לעקוב אחר עמוד הפייסבוק שלו ולקרוא את הסטטוסים שמתפרסמים שם. לפני מספר חודשים הוא עבר שבץ מוחי קשה, וכעת הוא בעיצומו של תהליך שיקום מופלא. שלשום, לאחר תקופה, הוא חזר
"ידידה שלי, שחזרה לדרום אפריקה לאחר שהייה ארוכה באירופה, גילתה שיש לה זמן פנוי בנמל התעופה הית'רו שבלונדון. היא קנתה כוס קפה וחבילה קטנה של עוגיות והלכה מתנודדת למחצה, עמוסה במזוודות, לשולחן פנוי. בזמן שקראה את העיתון, שמעה פתאום רשרוש ליד השולחן שלה. כשהציצה מאחורי העיתון, נדהמה לראות גבר צעיר
היא: "אאלץ לצאת מהסדנה בשעה 15:00 לחצי שעה. אני מצטערת וממש לא רוצה להפסיד כלום אבל זימנו אותי לישיבה דחופה ופשוט אין לי ברירה". אני: "תודה על העדכון. רק שימי לב שאת בוחרת ולא נאלצת לצאת בשלוש". ***** תחלופת המשפטים הללו התנהלה באחת ההפסקות בסדנה שהעברתי אתמול ביני לבין משתתפת. נושא
אני רואה סביבי המון אנשים שהם בעד מישהו או משהו. אני רואה סביבי גם המון אנשים שהם נגד מישהו או משהו. האנרגיה של בעד שונה מאוד מהאנרגיה של נגד. שתיהן אנרגיות חזקות אך שונות מאוד. שתיהן יכולות להוביל לעשייה ושתיהן יכולות להישאר כאנרגיות ללא עשייה. הקו ביניהן נורא ברור למרות שאנשים רבים מתבלבלים. אנרגיית בעד היא אנרגיה של
"הגיוני שבני משפחה שלי שחיים בחו"ל לא מתקשרים לשאול לשלומנו? יש משהו שאני לא מצליחה לראות מכאן?" את השאלות הללו פרסמה ידידתי רונית אידלמן לפני יומיים, בעיצומו של "צוק איתן" בפייסבוק. היא קיבלה כמה וכמה תגובות. הנה חלק מהן: "אולי יש לנו את אותם קרובים – גם קרובי לא מתקשרים
תגובות אחרונות