סטיבן קובי (מחבר הספר הנפלא "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"), טען פעם בראיון שיש שני סוגי ספרים: כאלו שנכתבו עבור הקורא וכאלו שנכתבו עבור הכותב. "כשאני קורא ספר", הוא אמר "אני מיד יודע ומרגיש, האם הסופר כתב את זה עבור עצמו (לדוגמא: לעשות כסף, לבנות שם או מותג) או
רוברטו דה ויצ'נזו, שחקן גולף מפורסם מארגנטינה, זכה פעם בתחרות. אחרי שקיבל את ההמחאה וסיים לחייך למצלמות, הוא ניגש למלתחות המועדון והתארגן לעזוב את המקום. מאוחר יותר, כאשר הלך לבדו אל המכונית שלו במגרש החניה, ניגשה אליו אישה צעירה. היא בירכה אותו על זכייתו וסיפרה לו שהבן שלה חולה מאוד
את המייל הבא קיבלתי אתמול: "רוני שלום. תודה על היכולת שלך לשתף אותנו בידע הכל כך חשוב. וכמובן על התובנות הנהדרות . בפוסט האחרון שקיבלתי (מסר 6 בסדרת 20 המסרים) כתבת: ״קוראים לזה נוכחות. אפשר להיות נוכחים עם עצמנו וגם עם אחרים. עם בת הזוג, הילדים, חבר, עובדים, לקוח. עם
15:20, יום רביעי 26/2, קורס יום של תקשורת מקרבת, הפסקה אחרונה לפני הקטע האחרון והמסכם… 29 נשים וגברים יוצאים לקפה, שירותים והתרעננות. יובל, אחת המשתתפות נשארת בכיתה. בסמס שקיבלה כרגע מהמחנכת של בתה בת ה-11 נכתב: "עדי הבריזה מהשיעור האחרון היום ולא נכנסה לכיתה". יובל קוראת את זה ומתחילה להילחץ.
"מנהל מקביל פנה לאחד מעובדיי הבכירים ללא ידיעתי והציע לו הצעת עבודה. כל זה בזמן שקבוצתי בתקופה קשה. הכי מעצבן אותי זה שהמנהל הזה חושב רק על עצמו ועושה מעשה לא נורמטיבי ולא מקובל. אני מתלבטת איך להגיב עכשיו ומה לעשות" נועה, מנהלת מנוסה בחברת היי-טק שיתפה בסיפור הזה, בפתיחת
תחילת ספטמבר 2013, יום חמישי 15:30. בעוד כשלוש שעות אני מתוכנן להנחות לראשונה סדנה מיוחדת וחדשה שפיתחתי. אני מרגיש הרבה לחץ, דופק מהיר ובוחר לקחת את הזמן, לבדוק מה קורה בתוכי, להקשיב לרגשות ולתחושות שעולות. את המסר הבא (מילה במילה) כתבתי לעצמי לפני אותה סדנה: ===== "אני שם לב למשהו
“האמת היא שמעט התאכזבתי ובעלי התאכזב יותר. זה היה מאד בסיסי ודומה לחומרים שקראתי או שמעתי באינטרנט. מבחינת העמקה וערך מוסף שאמור להיות במפגש הישיר – זה לא עבד עבורנו. מבחינת רמת הדיון – הרגיש יותר כמו מבוא, ומבחינת מה ש"נכנס" בשלוש שעות הללו זה הרגיש מעט מדי. יצא לנו
מספר משובים מרגשים שקיבלתי לאחרונה: "אני רוצה להודות לך על ההדרכה שקיבלתי ממך בשנה שעברה. עשית מעל ומעבר לציפיותיי כשעזרת לי לשפר את יכולות התקשורת הבינאישיות שלי. מבלי להישמע יותר מדי פלצני, השעה הבודדת אתך על תקשורת מקרבת, רגשות וצרכים, היתה בעלת ערך יותר גבוה עבורי מקורסים בני חמישה ימים
בסיפור הבא נתקלתי לפני מספר ימים בפייסבוק. החלטתי לתרגם אותו לעברית ולשתף בו: ***** לפני כמה שבועות שמעתי באקראי שיחת פרידה בין אם לבתה. זה היה בשדה התעופה, רגעים אחרונים שלהן ביחד. מערכת הכריזה קוראת לבת לעלות למטוס. הן התחבקו ליד שער העלייה למטוס והאם אמרה: "אני אוהבת אותך ואני
לפני כעשר שנים השתתפתי בפעילות התנדבותית במסגרת המרכז הישראלי לניהול. בתור עובד מנוסה ליוויתי קבוצת נערים צעירים בנושאים שונים הקשורים ליזמות, בניית תכנית עסקית, תקשורת אפקטיבית ועוד. במהלכה של אחת מישיבות הצוות שבהן נכחו המתנדבים השונים ואנשי המרכז הישראלי לניהול ראיתי אותה פתאום. לא ראיתי אותה לפני כן והיה בה
תגובות אחרונות