"מה שלומך?" הפכה בימים האלה לאחת השאלות הכי נפוצות, ושהכי מורכב או מעצבן לענות עליהן.האם מי ששואל אותי באמת רוצה לדעת או שזו שאלה נימוסית כזו?האם אני באמת רוצה לשתף, או שאני מעדיף לתת תשובה כלשהי ושנעבור הלאה? בימים שאינם הימים הללו, "אני בסדר" היא אחת התשובות הכי נפוצות לשאלת "מה
בסוף השבוע האחרון זכיתי להשתתף בסדנת תקשורת מקרבת יוצאת דופן בהנחייתו המופלאה של יורם מוסנזון.יש בי הכרת תודה עצומה ליורם (ולשאנייה) על הסדנה הזו,ועל שלל רגעים אנושיים משמעותיים ומרגשים שחוויתי שם.אחד הדברים הכיפיים והמשמחים היה לפגוש בחיים האמיתיים חלק מקוראי הבלוג הזה.שלושת הימים הללו עוררו בתוכי ובחיי תנועה חזקה שעדיין
אני זוכר רגע אחד במהלך שירותי הצבאי, בתחילת שנות העשרים לחיי. סיימנו את כל ההכנות והתדריכים האחרונים לפעילות מבצעית מורכבת, והיו לנו כמה שעות פנויות עד ליציאה. חלק מהחבר'ה הלכו לשים את הראש ולנוח, אחרים ישבו ביחד, שתו קפה, דיברו וצחקו. הייתי קצת לחוץ ודי מתוח, לא התחשק לי ללכת
ביום ראשון השבוע, בשעות אחה"צ המוקדמות, התרחשו בסמיכות שני אירועים עצובים שזכיתי להשתתף בהם: שתי הלוויות שנערכו במקביל בשני בתי עלמין שונים הסמוכים זה לזה. באותו זמן שעמיתה שלי לעבודה שכלה את אמה שנפטרה ממחלה ממארת, שכל עמית נוסף לעבודה את אביו שנפטר ממחלה דומה. מה הסיכוי שבדיוק באותו יום,
פעם שאלתי את אחת המנהלות שאני מלווה: "מה צריך לקרות השבוע בכדי שהשבוע יחשב למוצלח מבחינתך?" היא חשבה לרגע ואז "ירתה" לעברי כשתים-עשרה מטלות שחשוב לה לעשות השבוע בעבודה, עם המשפחה ובבית. "ומה אם תצליחי לעשות רק אחת עשרה מתוכן? איך השבוע הזה ייחשב מבחינתך?" "לא מספיק טוב. חשוב לי לעמוד
השבוע תוך כדי ביקור בספרייה העירונית בכפר סבא, פגשתי שני ספרים שמשכו את תשומת ליבי. "החוכמה שבחוסר הביטחון – מסר לעידן החרדה" נכתב על ידי אלן ווטס בשנת 1951 ונראה שמילותיו רלוונטיות היום לא פחות מבעבר. "הכול דפוק – ספר על תקווה" נכתב ע"י מארק מנסון בשנים האחרונות, כשבעים שנים לאחר "החוכמה
את "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" של סטיבן קובי פגשתי לראשונה עם השחרור מהצבא. זהו אחד הספרים הכי משפיעים על חיי. מקובי למדתי להגדיר הצלחה. קובי קורא לזה "היצירה המנטלית" ומציע "להתחיל מהסוף". אפשר להגדיר מהי הצלחה למפגש חד פעמי, למערכת יחסים, לקריירה או לחיים. כשאנו יודעים מהי הגדרת ההצלחה שלנו גדל הסיכוי
השבוע הקשבתי לספר Measure What Matters המתאר את גישת ה OKR – (Objectives & Key Results) – שמהותה הגדרה חדה וברורה של מטרות שחשוב לנו להשיג ושל מדדים המאפשרים לנו לדעת האם אנו מתקדמים לכיוון המטרות והאם השגנו אותן. הגישה פותחה על ידי אנדי גרוב, אחד המנכ"לים האגדיים של חברת אינטל, והיא
חידוד כוונה: לפני כשנתיים התחלתי תהליך בן מספר חודשים של איסוף וארגון אלפי הפוסטים שכתבתי במהלך השנים האחרונות, מתוך כוונה לקבץ כמה עשרות מהם פוסטים נבחרים לספר. תוך כדי שעות רבות של מעבר על החומרים ומיונם לנושאים שונים, גיליתי מספר עקרונות מרכזיים העומדים בבסיסם של הפוסטים שאני כותב, הסובבים תמיד
יעל, מנכ"לית חברת הייטק, הציבה לעצמה ולצוות ההנהלה שלה יעד שאפתני במיוחד. יעד גדול ומורכב, כזה שחשיבותו ברורה ומרגשת ושלא ברור כיצד ניתן להגיע אליו. ההערכה שלה היתה שייקח להם כשנה וחצי עד שנתיים להגיע ליעד הזה. אם בכלל. השבוע, עשרה חודשים לאחר הצבת היעד, בזכות הרבה תכנון ועבודה קשה,
תגובות אחרונות