דן, מנהל צוות בחברת הייטק, שיתף אותי השבוע: "מה אני עושה עם עובד שמדבר יותר מדי? כשהוא מתחיל לדבר אני לא יודע מתי הוא יסיים. הוא חוזר על עצמו שוב ושוב, מדבר באריכות וקופץ בין נושאים. לא נעים לי לעצור אותו או להתפרץ לדבריו כי אני לא רוצה שהוא ייפגע,
אירוע מנהיגות שנתי. מאות מנהלים ומובילים עסקיים, ציבוריים, חינוכיים וחברתיים מארגונים שונים מסיימים יומיים וחצי של דיוני עומק, שולחנות עגולים, ניתוחי אירוע, הרצאות מעוררות השראה של מרצים מהשורה הראשונה ומפגשי הכרות חברתיים. הסשן האחרון מוקדש לסבב סיכום ושיתוף אישי בקבוצות של כעשרה משתתפים המאפשרות שיח קשוב ואינטימי. אני יושב במעגל,
הרגע הזה היכה בי. ליויתי אותה לבית הספר כמו בכל בוקר. ממש לפני שער הכניסה, הושטתי את ידי להחליק על שערה וקלטתי את הרתיעה שלה. תנועה קלה, כמעט בלתי נראית. אני לא מאמין שזה קורה לי. כבר עכשיו? בכיתה ד'? עד מתי עוד אזכה ללטף את שערה? לחבק אותה? **
מרחל נעמי רמן למדתי על 3 דרכים "להיות עם אנשים": 1. לתקן. 2. לעזור. 3. לשרת. 1. "לתקן" תפיסת עולם של "לתקן" היא כזו המאמינה שהאדם שמולנו שבור, מקולקל או לא-בסדר באיזשהו אופן. ואז, מתוך רצון להיטיב, אנו מנסים לפתור את הבעיות שיש לאותו אדם, לסדר את הבלגן שלו או
"קצין צעיר שתמיד היה קצר-רוח ובעל היסטוריה של בעיות בעקבות ביטויי כעס, נשלח על ידי מפקדו לקורס קשב בן שמונה שבועות, כדי לעזור לו להפחית את רמות הלחץ הנפשי שלו. יום אחד, אחרי שיעור, הוא נכנס לערוך קניות בסופרמרקט. החנות היתה עמוסה ותורים ארוכים השתרכו לפני הקופות, ואילו הוא מיהר
"במשך מאות שנים נהגו האנשים האמיתיים לומר את אותו משפט ראשון לילד שזה עתה נולד. כל אדם שומע בדיוק אותן מילים אנושיות: 'אנו אוהבים אותך ותומכים בך במסעך'. בחגיגת סיום החיים מחבקים כולם את האדם וחוזרים שוב על משפט זה: 'אנו אוהבים אותך ותומכים בך במסעך'. מה ששמעת כשהגעת הוא
"חשבתי שיעניין אותך" כתבה לי רקפת לפני שבוע בדיוק ושיתפה בסיפור הבא שפירסמה אילנה שריג בפייסבוק: "האנתרופולוגית מרגרט מיד נשאלה ע״י סטודנטים, מה לדעתה היה הסימן הראשון להיווצרות של חברה אנושית? הם ציפו שמרגרט תדבר על קרסי דייג, כלי חרס עתיקים או אולי אבני טחנה. אבל היא אמרה שהסימן הראשון לאנושיות
ג'יין גודול טוענת: "אינך יכול/ה לעבור יום אחד מבלי להשפיע על העולם סביבך. מה שאת/ה עושה, עושה הבדל, ועליך להחליט איזה מין הבדל את/ה רוצה לעשות." ברוח המילים של ג'יין, אני מאמין שבכל פעם שאנו פוגשים מ י ש ה ו, אנחנו משפיעים ומושפעים. משפיעים עליו ומושפעים ממנו. אין מפגשים ניטרליים.
השבוע הרמתי הילוך בעבודה על הספר. בחודשים האחרונים מיינתי את מאות הפוסטים השונים שכתבתי בשנים האחרונות לתתי-נושאים. השבוע, בעזרת אליה, התחלנו תהליך חיבור, שמטרתו ליצור מאוסף הפוסטים גרסה מוכנה לעריכה. "למה חשוב לך להוציא ספר?", שאלה אליה בשיחתנו הטלפונית הראשונה. "מבחינתי הספר הוא רק אמצעי," עניתי, "אמצע להגברת נוכחות וחיבור, להפחתת
על פי "קו פרשת המים" כשטיפת גשם נופלת על קצהו של הר, לא ברור האם היא תתגלגל לצדו האחד או לצדו השני. רגע המפגש בין הטיפה להר הוא רגע בעל חשיבות. המצב יכול להתפתח בכיוונים שונים ובצורות שונות. רגע של קונפליקט עם אדם אחר יכול להיות "קו פרשת מים" במערכת היחסים.
תגובות אחרונות