"הי, אני רוצה לחגוג אתכם לפני. לחגוג עכשיו, לפני שאנו יודעים אם מה שאנו רוצים שיקרה אכן יקרה. לחגוג עכשיו, לפני שאנו מקבלים ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל. לחגוג תהליך איכותי ועמוק. לחגוג מהירות תנועה בלי חיפזון. לחגוג הרבה תשומת לב וחשיבה. לחגוג יצירתיות וגמישות. לחגוג שותפות לתהליך –
(**בתחתית מסר זה ישנה הזמנה לסדנאות תקשורת מקרבת למנהלות ומובילים**) 1. התשובה שקיבלתי מרופאת המשפחה לגבי נקודת החן שהסרתי לפני מספר שבועות. הכול בסדר. היא תקינה. וגם האזור. הרופאה עדכנה אותי בעשר שניות. כמה מילים. לא היו זיקוקין דינור. תוצאות הבדיקה לא מפתיעות. לא הייתי לחוץ. הערכתי שזה המצב. ועדיין… באותן
השבוע גיליתי ש… השומרת בפתח הסופרמרקט תהיה שם עד 14:00 היום. אולי קצת אחרי. שהיא נמצאת שם בכל ערב וערב. יום אחר יום. שבעה ימים בשבוע. גם במוצ"ש. כבר כמה חודשים. הבטיחו לה שמתישהו היא תעבור לקופות אבל זה לא קורה. די נשבר לה. היא רוצה למצוא עבודה אחרת ואז
כשאתם עומדים בצומת דרכים, מתלבטים בנוגע לבחירה מסוימת, או שוקלים החלטות אפשריות במצב נתון ישנו משהו שתמיד נמצא שם אתכם. לפעמים הוא דוחף אתכם ולפעמים הוא עוצר אתכם. המשהו הזה הוא פחד. חשש. סביר להניח שברגע נתון יהיו שם אפילו כמה כאלו בתוככם. בדרך כלל זה יהיה חשש לשלם מחירים מסוימים. לפני כשבוע
אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות". ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר. זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת. בדומה לבדיקת איכות המערכת אפשר לחשוב על מדדים שיראו את איכות החיים
חמש דרכים לסגור "כמו שצריך". 1. לעצור 2. להודות 3. לחגוג 4. ללמוד 5. להתאבל 1. לעצור. להאט. לנשום. לקחת את הזמן. אפילו כמה דקות. לא לעבור אוטומטית לדבר הבא. להשהות את המרוץ הבלתי נגמר. בסוף כל יום אני אוהב לקחת את הזמן. להישען אחורה ו"לסגור את היום". לחשוב
דמיינו שאתם נכנסים לחדר חשוך ובו שתי דלתות פתוחות (כניסה ויציאה). אפשרות אחת היא להיכנס, לחצות אותו במהירות, לוודא שלא נתקלים בשום דבר ולצאת בדרך המהירה והקצרה. אפשרות אחרת היא להיכנס, לתת לעיניים להתרגל לחושך, להסתכל מסביב, לקחת את הזמן, לבדוק מה יש, ואז לצאת. לפני כעשרים וארבע שעות סיימתי
"הגיוני שבני משפחה שלי שחיים בחו"ל לא מתקשרים לשאול לשלומנו? יש משהו שאני לא מצליחה לראות מכאן?" את השאלות הללו פרסמה ידידתי רונית אידלמן לפני יומיים, בעיצומו של "צוק איתן" בפייסבוק. היא קיבלה כמה וכמה תגובות. הנה חלק מהן: "אולי יש לנו את אותם קרובים – גם קרובי לא מתקשרים
סוף יוני, זמן פרידה, זמן סגירות. אינטנסיביות של סוף שנה. סיום של תקופה. סיום של גן או בי"ס. סיום של חוג כזה או אחר. פרידה מקבוצת חברים. פרידה ממורה אהוב או ממחנכת יוצאת דופן. פרידה מסביבה מוכרת. פרידה משגרה ידועה. כיף של חופש גדול. התרגשות מטיול שכבר מגיע. לחץ מההתארגנות
מה הקשר בין 3 החטופים, מונדיאל ומסיבת סיום חוג ? מה משותף לשלושת האירועים הללו ולאירועים רבים נוספים: – סדנה לכ-30 עובדים ומנהלים. – שיחת טלפון מחברה המאושפזת כבר שבוע עקב דלקת בעמוד השדרה. – אליפות "אן-בי-אי" של קבוצת סאן אנטוניו ספרס. – ביקור שבעה וניחום אבלים. – הזזת ביקורת
תגובות אחרונות