פניה לדרג מקבלי ההחלטות: זכרו שאתם "על הבמה" ושלמה שאתם עושים יש השפעה גדולה.התנהגו בצורה שילדיכם, נכדיכם והוריכם יהיו גאים בכם.התנהגו בצורה שתהיו גאים במי שאתם רואים שכשאתם מביטים במראה.הפסיקו ללבות שנאה ולשסות אנשים זה בזה.הפסיקו להאשים אחרים.התייחסו בכבוד זה לזה.הוו דוגמא אישית.הקשיבו.דברו אמת.שמרו על קוים אדומים ואל תחצו אותם.שלטו
ב-25 למאי 1961 ניצב נשיא ארה"ב ג'ון פיצ'גרלד קנדי בפני הקונגרס האמריקאיוהציג בפומבי יעד פורץ דרך, שאפתני ומאתגר במיוחד:"להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום" ב-21 ביולי 1969 נחת ניל ארמסטרונג על הירח ואמר את המשפט האלמותי:"זהו צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות".שלושה ימים לאחר מכן,
"עיקרון המראה" הוא כלי תודעתי שאני משתמש בו המון. על פי עיקרון המראה, הדברים שאנו רואים בסביבתנו הקרובה משקפים לנו משהו על ההתנהגות שלנו. לדוגמא: אם ילדיי מתנהגים בחוסר נימוס ואני ממש לא אוהב לראות את זה, חשוב שאזכור שזה שיקוף לדברים שאני מאפשר או מעודד. ייתכן שאני מתנהג בחוסר נימוס ובכך
כשמסתכלים על שוק המניות לאורך שנה שלמה, ניתן להבחין בתופעה מעניינת: במהלך מספר מצומצם של ימים מתרחשות הירידות והעליות הגבוהות ביותר. ההשפעה של הימים הללו על המניות יכולה להיות משמעותית יותר משל כל שאר הימים ביחד. השבוע לדוגמא, מניית פייסבוק (Meta) זינקה ב25% ביום אחד. לא ניתן לצפות את הימים
ג'ואנה מייסי היא סופרת, מנחת סדנאות ואקטיביסטית העוסקת רבות בנושאים של שינויים מורכבים, סבל וחמלה. בספרה Active Hope היא מבחינה בין שתי משמעויות שונות שניתן לייחס למילה "תקווה". המשמעות הראשונה – Hopefulness – תקווה, אמונה וביטחון שתוצאה מסוימת שאנו מצפים לה תתרחש. האמונה והביטחון הללו מגבירים בנו את המוטיבציה ומעודדים אותנו לפעול. אם אנו
הבמבוק הסיני הינו עץ מיוחד במינו. מרגע ששותלים אותו יש להשקותו בכל יום. במשך חמש השנים הראשונות לא רואים דבר. לכאורה לא מתרחשת כל צמיחה. מאוד מפתה להפסיק להשקות במצב כזה, לחשוב שמשהו לא בסדר, לשנות כיוון או סתם להתייאש. ואז קורה דבר מדהים: ברגע מסוים מתחילה צמיחה מטורפת. תוך
אדם טייל על חוף הים כשלפתע הבחין בילד מתכופף, אוסף במהירות דברים קטנים מהחול ומשליך אותם בעדינות אל תוך הים. הוא ניגש אל הילד ושאל: "איש צעיר, מה אתה עושה?" ענה הילד: "זורק כוכבי ים בחזרה אל המים. השמש נמצאת כבר גבוה בשמיים ועוד מעט הגאות תסתיים. אם לא אזרוק אותם חזרה
ביום ראשון השבוע זכו מסי ונבחרת ארגנטינה בגמר המונדיאל, והחזירו את הגביע "הביתה" לאחר 36 שנים. למרות שאיני אוהד מושבע של ארגנטינה, באותו ערב, התקשיתי להירדם מרוב התרגשות. בהמשך השבוע, ביום רביעי התרחשו שני אירועים נוספים מיוחדים ובעלי השפעה שתפסו את תשומת ליבי. אחד מהם סוקר בהרחבה ולשני כמעט ולא
בשנת 1991 יצא לאקרנים סרט בכיכובם של מריל סטריפ ואלברט ברוקס ששמו Defending Your Life. בתרגום לעברית הוא נקרא "נחיה ונאהב" (תודה לדורית יעקובי שבזכותה נחשפתי לסרט הזה). הסרט הדמיוני-קומי-רומנטי מתאר את מה שקורה לנו לאחר שאנו מתים. הרעיון המרכזי העומד בבסיסו הוא שלאחר מותנו אנו מגיעים למרכז הערכה בשם Judgement City, שבו
אם תבקרו באתר שלי תוכלו לקרוא שאני רץ מרתון. אבל אני לא. זאת אומרת, לא עכשיו. אמנם רצתי בעבר שני מרתונים, אך האחרון שבהם היה לפני מספר שנים. בתקופה הזו אינני מתאמן למרתון ולא מתכנן לרוץ אחד נוסף בעתיד. התיאור "רץ מרתון" מציין משהו היסטורי שפחות בא לידי ביטוי בהווה. באתר שלי
תגובות אחרונות