מנכ"לית שאני מלווה בחודשים האחרונים שיתפה אותי בקושי שהיא חוותה השבוע.זה קרה במהלך שיחה עם בן משפחה שהיא אוהבת ושיקר לה מאוד.תוך כדי השיחה, מתוך כוונה טובה ובלי לחשוב יותר מדי,היא אמרה משהו שלא יצא כפי שהיא רצתה.האדם שהיה איתה פירש את מה שהיא אמרה כביקורת, וכשיפוטיות שלה כלפיו.ברגע אחד,
לפני מספר ימים מנכ"ל של חברה קטנה ביקש להיפגש עמי.הוא שמע שאני משלב בין עולמות של תקשורת מקרבת ועבודה עם ארגונים עסקיים,ועניין אותו לשמוע ממני יותר על איך נראה היום-יום שלי ואיך דברים התפתחו לאורך השנים.כשנפגשנו אצלי בבית סיפרתי לו קצת הדרך שעברתי ועל המקום שאני נמצא בו היום.בין היתר
בסדנת הנהלה שהנחיתי השבוע, רגע לפני שנכנסנו לסבב שיתוף בחדר, ביקשתי את תשומת הלב של המשתתפים, וחלקתי איתם כלי אפקטיבי להקשבה: "ייקח לי דקה וחצי להסביר את הכלי הזה", אמרתי להם, "אתם תבינו אותו מייד, ותוכלו לתרגל אותו כבר בסבב הנוכחי." חברי ההנהלה הללו אינם ילדים בני יומם. הם כבר
השבוע הקשבתי לספר Measure What Matters המתאר את גישת ה OKR – (Objectives & Key Results) – שמהותה הגדרה חדה וברורה של מטרות שחשוב לנו להשיג ושל מדדים המאפשרים לנו לדעת האם אנו מתקדמים לכיוון המטרות והאם השגנו אותן. הגישה פותחה על ידי אנדי גרוב, אחד המנכ"לים האגדיים של חברת אינטל, והיא
המקצוען • המקצוען מופיע לעבודה בכל יום. עבודתו היא מרכיב חשוב בחייו ובתרומתו לסביבתו ולעולם. • המקצוען מקדיש חלק ניכר מהאנרגייה שלו ומתשומת ליבו לעבודתו. הוא בוחר לעשות זאת משום שהוא מבין את חשיבות עבודתו עבורו ועבור אחרים, ולא בגלל שהוא מרגיש חובה לעשות אותה. • המקצוען מקבל שכר על עבודתו. השכר הוא ביטוי
הרעיון לקבוצת "7 ההרגלים" נוצר לפני כחודש וחצי. בשבועות האחרונים חלק לא קטן מהאנרגיה שלי הוקדש לבניית התוכנית ולגיבוש הקבוצה. השלב זה מסתיים כעת, והתוכנית תחל מייד לאחר החגים. עצירה למספר חגיגות ולהכרות תודה: א. אני עוצר את ההרשמה במועד שהגדרתי, עומד במילה שלי. לעצמי ולאחרים. ** ב. תהליך גיבוש הקבוצה דרש
הלך רוח… לפני שנה בדיוק, ב- 17.2.2018 ביום הופעתי ה-46, התעוררתי בשעה מוקדמת לכתיבת בוקר, קראתי מספר עמודים בספרה של פמה צ'ודרון ויצאתי בגשם שוטף לכיוון בית החולים ללוות את אימי בניתוח שהיא עברה באותו יום. באותו יום, בעקבות הניתוח ולפי הערכת הרופא, הבנתי שכנראה מדובר בסרטן. לפני שנה בדיוק, מספר שעות
שבעה הרהורים על הבחירות המקומיות א. אופטימיות אנשים מסוימים שנבחרו לראשות העיר או המועצה. אנשים מסוימים שעלו לסיבוב שני. אנשים מסוימים שהתמודדו ולא נבחרו. פעילים שהצטרפו למטות כדי לתמוך, לעזור ולקדם. דרך מסוימת שאנשים בחרו ללכת בה. דרך מסוימת שאנשים בחרו לא ללכת בה. הנושא הזה העסיק אותי ומשך את
ביום שישי שעבר, כשעשיתי את "הסיבוב הרגיל" בספרייה העירונית בכפר סבא, נתקלתי בספרה של יעל ארד – "ראשונה". הוא עמד שם על המדף והסתכל עלי. עמדתי מולו והסתכלתי עליו. אחרי כמה שניות התקרבנו, בדקנו זה את זה, והחלטנו ללכת הביתה ביחד. התחלתי לקרוא אותו כבר בבוקר שלמחרת וסיימתי לקרוא אותו
השבוע יצאנו שוב למסע המתגלגל שלנו. רגע לפני שיצאנו, כתבתי מכתב תודה לקבוצה מיוחדת של אנשים שסייעו לנו בשבועות האחרונים. אם לא היינו עושים את זה לפני המסע, כנראה שכבר לא היינו עושים את זה. קל לשכוח ולעבור מהר הלאה, לדבר הבא. לפעמים מהר מדי. כדי לפנות מקום למה שנוכח
תגובות אחרונות