לפני כמה שבועות שלחתי מייל לרשימת התפוצה שלי עם הזמנה לסדנה. המלצתי למעוניינים להירשם מהר מכיון שנותר מספר מקומות מצומצם שבד"כ מתמלא במהירות. יומיים לאחר המייל קיבלתי תגובה מאחד הקוראים (אכנה אותו א.). יש בינינו הכרות בת מספר שנים כולל השתתפות של א. בסדנה שלי בעבר. אני משתף אתכם בתחלופת
לפני כמה שבועות פנתה אלי מנהלת מנוסה וביקשה עזרה. "יש לי אתגר גדול עם אחד העובדים המובילים שלי. ניסיתי הרבה דברים ושום דבר לא מקדם את המצב. אני מאבדת סבלנות ובקצב הזה מהר מאוד הוא יעזוב או שאני אעזיב אותו. מצד אחד אין לי אנרגיות להתעסק בזה ואני חושבת שהוא
בשבוע שעבר עברנו דירה. ימים אינטנסיביים, חוסר שעות שינה, הרבה אבק, עומס משימות. ביום המעבר אמי בישלה ושלחה לנו ארוחה מפנקת שמספיקה ליומיים. יומיים לאחר מכן, כשאנחנו עדיין בעיצומו של הבלגאן קיבלנו ממנה ארוחת שישי שלא מביישת קייטרינג איכותי. המתנה היקרה הראשונה שאתם יכולים לתת למישהו היא לעזור, לסייע ולהושיט
צפיתי בסרטון המצורף – 3:40 דקות בלבד – מספר פעמים והתרגשתי מאוד. כמה קל לריב ולהתווכח (לפעמים במיוחד עם האנשים הכי קרובים לנו) על החלטה כזו או אחרת. כמה אנרגיה אנו משקיעים בלהשפיע, לשכנע, לנסות לשנות. מבלי לנסות להבין מה חשוב לנו ומה חשוב להם. מבלי להקשיב לעומק לצרכים שבבסיס הקונפליקט. כל
אחד השלבים העוצמתיים בתקשורת מקרבת הוא שלב הבקשות. אנו מבקשים בקשה כשאנו מנסים למלא צורך מסוים שמאוד חשוב לנו. אנו מקווים שהצד השני יענה לבקשתנו ממקום של רצון אמיתי לסייע ולא ממקום של פחד, אשמה, תחושת חובה או חוסר ברירה. לעתים הבקשות שלנו מעורפלות או מנוסחות בצורה שאינה מעודדת שיתוף
תגובות אחרונות