השבוע בחרתי לפתוח שתי סדנאות מנהלים שהנחיתי עם שרטוט של קו אופקי שחור על הלוח.חילקתי את הקו לשלושה מקטעים ואמרתי למשתתפים שבעוד רגע ארצה לשמוע מה המספר שהם נותנים לכל מקטע.התרגילון הקצר הזה, כשאין להם מושג עדיין מה מייצגים המקטעים עורר את סקרנותם.לעת עתה זכיתי בקשב ובתשומת הלב שלהם. התחלתי
יש רעיון בספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" מאת סטיבן קובי,שקראתי לראשונה לפני למעלה שלושים שנה, שנגע בי מאוד ושמלווה אותי מאז:תארו לעצמכם, שאתם מתעוררים בוקר אחד ומגלים שכל חייכם טיפסתם על הסולם הלא נכון.אפשר למשל לטפס במעלה הקריירה בהצלחה רבה, כדי לגלות שלאורך השנים פגעתם בבריאותכם,או הזנחתם את
אתגר קרת כותב בספרו "צנורות": "כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה.כשאין לך נשימה קשה לדבר.המשפט שלך חסום על-ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות.זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה.אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש.בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות
כשהייתי בן 10 צפיתי ביחד עם אחי הגדול בסרט "קונאן הברברי"והתלהבתי מסצנות האקשן ומהשרירים המפותחים של כוכב הסרט ארנולד שוורצנגר.כשנתיים לאחר מכן התענגתי על סרט המתח-פעולה העתידני "שליחות קטלנית",שבו מגלם שוורצנגר רובוט קטלני בגוף אדם המגיע מהעתיד לחסל את האנושות.אלו היו שני הסרטים הראשונים בכיכובו, ואחריהם הגיעו רבים אחרים, חלקם
אתמול בשעה 19:00 כשסיימתי אימון פילאטיס,ניגשתי למכשיר הסלולרי ופתחתי ynet כדי להתעדכן במה שקורה.הכותרת הראשונה שקפצה לי היתה עדכון על מותו של גל מאיר איזנקוט,בנו של גדי איזנקוט הרמטכ"ל לשעבר וחבר הקבינט המלחמתי המצומצם. הידיעה הזו עוררה בי גל של עצב.התיישבתי על ספסל והתחלתי לקרוא כמה מהתגובות.בתוך שניות עלו בי
לאורך השנים, ועל אחת כמה וכמה במהלך השבועות האחרונים,אני משתדל להקשיב, לקרוא וללמוד מאנשים שמחזקים אותי ושהשפעתם עלי מיטיבה.בפוסט הנוכחי, אני בוחר להביא מספר ציטוטים שליקטתי משניים מהם: סטיבן ג'נקינסון וד"ר אדית אווה איגר. סטיבן ג'נקינסון מקדיש את חייו לליווי חולים סופניים ומשפחותיהם, מורה מוביל ומוערך לנוכחות במצבי משבר.ניתן לצפות בהרצאה מלאה שלו (כתוביות
לפני כשבועיים השתתפתי בשיעור היוגה הראשון שלי.מאז, השתתפתי בעוד שלושה או ארבעה שיעורים.הרמה הנוכחית שלי מאוד ראשונית,המיומנות והביצועים במקום שונה משל מרבית האנשים סביבי. יש משהו חזק בחוויה של להיות "מתחיל":לא לדעת, להיות בעל מיומנות נמוכה,להתאמץ לנסות לעשות את מה שאחרים עושים,וגם אז לא להצליח או לעשות משהו שמרגיש ונראה
"מטריקס" הוא סרט מדע בדיוני מופתי שיצא ב 1999.הוא מתאר עתיד דיסטופי בו האנושות כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות מדומה, המטריקס,שנבנתה על ידי מכונות מתקדמות במטרה להשתמש בגוף האנושי כמקור חשמל.בעולם זה, הנשלט ע"י המכונות, רובם המוחלט של בני האדם ישנים מבלי לדעת שהם נשלטים. באחד מקטעי המופת של
בקבוצה מסוימת שאני חבר בה מישהו שלח קובץ עם משפטי חמלה כגון "מותר לך להיות חלשה", "מותר לך לא להיות בתפקוד עכשיו" וכו'.ההודעה והקובץ עוררו הרבה תגובות מפרגנות ואהדה.רבים מחברי הקבוצה התחברו לזה.גם אני מתחבר לזה, רואה סביבי ומרגיש על עצמי לפרקים את תת התפקוד ואת התנודות באנרגיה ובמצב הרוח.זה
השבוע נזכרתי בכתבה שקראתי לפני מספר חודשים,שבה מישהו אמר שיש לו "חיים משעממים" כי הוא כל הזמן עושה את אותו הדבר:עסוק בלעזור ולעשות טוב לכל מיני אנשים, בכל מיני דרכים ומקומות. המחשבה על זה עלתה לי באחד הבקרים השבוע והיא מרגישה לי מאוד רלוונטית ומתאימה.אז ברמה מסוימת החיים שלי "משעממים"
תגובות אחרונות