לפני מספר שנים שמתי לב שיש מספר רגשות מסוימים שאני מרגיש שוב ושוב בהמון מצבים ואירועים.בהשוואה לרגשות אחרים, הרגשות המסוימים הללו היו הרבה יותר נפוצים עבורי.הייתי מרגיש אותם עשרות פעמים ביום, בעוצמות משתנות.במבט לאחור, נראה לי שכמעט בכל שעה נתונה הם היו עולים.הרגשות הללו, שהיו עולים בי כל הזמן היו
מנכ"לית שאני מלווה בחודשים האחרונים שיתפה אותי בקושי שהיא חוותה השבוע.זה קרה במהלך שיחה עם בן משפחה שהיא אוהבת ושיקר לה מאוד.תוך כדי השיחה, מתוך כוונה טובה ובלי לחשוב יותר מדי,היא אמרה משהו שלא יצא כפי שהיא רצתה.האדם שהיה איתה פירש את מה שהיא אמרה כביקורת, וכשיפוטיות שלה כלפיו.ברגע אחד,
אם אני מאמין שמה שקורה עכשיו,הוא בעיה, או תקלה,שפוגעת בחיי ובתוכניות שלי,אז אני מחכה שהדבר הזה יעבור, או ייגמר או ייפתר,כדי שאוכל לחזור לשגרה, לתוכניות, לחיים של לפני, או לתיקון של אחרי. אם אני מבין שמה שקורה עכשיו זה החיים,ולא איזושהי תקלה זמנית,אז אני יכול לבחור כיצד לחיות את חיי
לפני מספר ימים מנכ"ל של חברה קטנה ביקש להיפגש עמי.הוא שמע שאני משלב בין עולמות של תקשורת מקרבת ועבודה עם ארגונים עסקיים,ועניין אותו לשמוע ממני יותר על איך נראה היום-יום שלי ואיך דברים התפתחו לאורך השנים.כשנפגשנו אצלי בבית סיפרתי לו קצת הדרך שעברתי ועל המקום שאני נמצא בו היום.בין היתר
לפני קצת יותר משבע שנים, כתבתי פוסט בשם "אנשים שאני רוצה לעבוד איתם",שבו שיתפתי במאפיינים של אנשים שאני שמח לעבוד איתם,שבאינטראקציה איתם אני מרגיש סיפוק, משמעות והנאה. הפוסט היה סוג של רפקלציה על תקופה בת מספר חודשים,שבה העברתי עשרות סדנאות ועבדתי עם מאות אנשים,מתוך ניסיון לחדד לעצמי מה הופך סדנה
את הפוסט הנוכחי אני בוחר להקדיש למילים של טיך נהאת האן,נזיר זן וייטנאמי, סופר ופעיל שלום שנפטר לפני מספר שנים. וכך הוא כותב על המקום שבו הקרב מתחיל: "כאשר מישהו אומר לך משהו לא נעים, ייתכן שתרצה להגיב מיד.זה המקום שבו הקרב מתחיל.הדרך המורגלת הזו של תגובתיות, יוצרת מסלול שחצוב היטב במוחך.כאשר
בחודשים שלפני השביעי לאוקטובר נהגתי לפתוח כל בוקר בכתיבת המשפטים הבאים: שלום.אני שמח להיות כאן-עכשיו.אני שמח להיות במקום-זמן-מצב הזה.אני שמח להיות בחוויה-התנסות הזו.אני שמח להיות באימון-תירגול הזה. ארבעת המשפטים הללו סייעו לי לשמר ולפתח מחשבות, אמונות ורגשות שרציתי לטפח בחיי. כל משפט מתחיל בצמד המילים "אני שמח" כיון שבשנים האחרונות שמחה היא
כך זה קורה:אנו נמצאים באינטראקציה עם אדם כלשהו.שומעים משפט מסוים שהוא אומר (לעתים זו מילה בודדת), או רואים משהו שהוא עושה (או לא עושה). ואז… הדבר הזה (המילה, המשפט או המעשה) שהוא אמר או עשה,מקפיץ אצלנו טריגר, שמייצר אצלנו רגש ומניע אותנו לפעולה.תוך עשירית שניה, בעקבות אותו משפט או מעשה,אנו יכולים למצוא עצמנו במקום שונה מאוד
בחודשים האחרונים אני עוסק הרבה בנושא מיקוד תשומת הלב.עם השנים מתחדדת לי ההבנה שתשומת הלב היא המשאב הכי חשוב שלנו,משאב המשפיע עלינו יותר מכל משאב אחר. מה הכוונה? איך זה קורה בדיוק? ברגע זה קורים סביבנו, במדינה ובעולם, אינסוף דברים.יכולת הקליטה והעיבוד שלנו מוגבלים ולא אינסופיים,ולכן, מתוך אותו אינסוף דברים שקורים
הספר "מלכוד 22" שנכתב על ידי גוזף הלר יצא לאור בארצות הברית בשנת 1961.הוא זכה להצלחה עולמית, תורגם לשפות רבות והיה לרב-מכר ברבות ממדינות המערב."מלכוד 22" נחשב לאחת היצירות הספרותיות הבולטות במאה העשרים, ואף עובד לקולנוע בשנת 1970. מספרים על ג'וזף הלר שבאחת המסיבות שהוא השתתף בה,ניגש אליו חברו הסופר
תגובות אחרונות