תקשורת מקרבת לחיים מלאים | רוני ויינברגר

משהו צריך למות

סטיבן קובי (מחבר הספר הנפלא "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"),
טען פעם בראיון שיש שני סוגי ספרים:
כאלו שנכתבו עבור הקורא וכאלו שנכתבו עבור הכותב.
"כשאני קורא ספר", הוא אמר
"אני מיד יודע ומרגיש,
האם הסופר כתב את זה עבור עצמו
(לדוגמא: לעשות כסף, לבנות שם או מותג)
או עבור הקורא."

במאי 2010 נכנסתי לסניף צומת ספרים בכפר סבא
ופגשתי ספר יוצא דופן.
אחרי דקה של הצצה ידעתי שהוא נכתב עבור הקורא.
יש בו משהו אחר.
משהו באנרגיה שלו.
הוא מאוד מאוד חד ומדויק עבורי.

לספר קוראים "איש לומד לעוף" והוא נכתב על ידי רונה רענן שפריר
שבין היתר היא מנחה להתמקדות ומומחית ליצירתיות.

הנה ציטוט אחד מתוכו שנוגע בי כל פעם מחדש:

"שינוי מתחיל מהתבוננות על משהו שצריך למות. 
משהו שיש לוותר עליו לגמרי. 
זו לא רק עזיבה של מקום עבודה, הפחד העצום מאובדן פרנסה והשאלות על הכנסה עתידית. 
הוויתור הוא על דברים עמוקים בהרבה: 
תבניות אישיות שמוסדו בהצלחה, 
מערכות אמונה שבהן החזקנו כמעקה ביטחון, 
כל המעטפת של הגדרה עצמית מסוימת. 
אדם שיוצר את חייו תמיד יגיע לנקודת הבחירה, 
למקום שבו יהיה עליו להחליט אם הוא מוכן לקפוץ אל מעבר למוכר. 
הרגע הזה קשור בהכרת הסוף, 
קשור בהסכמה לוותר על מה שכבר הגדיר אותו 
לטובת הליכה למקום חדש באמת.

לפעמים נדמה שזה אמור להיות קל: 
הרי רצינו לעזוב, 
רצינו את השינוי, 
חיפשנו משהו אחר. 
אבל ללא הכרה אמיתית בכאב שבסיום, 
וללא הסכמה לריק שנותר כשמשהו מסתיים – 
השינוי עלול להיות חיצוני בלבד: 
נעזוב עבודה רק כדי לגלות שאנחנו בדיוק באותה נקודה בעבודה חדשה; 
ננסה ליצור משהו מקורי ונמצא שאנחנו ממחזרים את מה שכבר עשינו."

המילה אבל מתקשרת אצל רובנו בד"כ למוות, לשבעה.
זו מילה שמרתיעה הרבה אנשים.
מרשאל רוזנברג, יוצר התקשורת המקרבת,
מדבר הרבה על אבל וחגיגה.
לא רק אבל על מי שמת,
לא רק חגיגת יום הולדת.
אבל וחגיגה כשני תהליכים הכרחיים יום-יומיים.
שני מרכיבים של חיים מלאים.

*****
בשבוע שעבר פגשתי את לירון שמחפשת לעשות שינוי.
היא יודעת מה היא לא רוצה ועדיין אינה יודעת בדיוק מה כן.
"את מוכנה לשתף קצת במה מדליק / מושך / מסקרן / מרגש אותך?" שאלתי.
"בטח", אמרה לירון. "קראתי ספר שממש עשה לי את זה.
הרגשתי שהוא נכתב עבורי.
קוראים לו 'איש לומד לעוף' וכתבה אותו רונה רענן שפריר."

לירון לא הפתיעה אותי.
זו גם היתה התחושה שלי כשקראתי את הספר לראשונה.
היא לא הראשונה שמדברת כך על הספר המסוים הזה. איכשהו זו החוויה של הרבה אנשים.
אם טרם פגשתם את הספר לכו לחפש אותו.

*****
בחודשים האחרונים אני זוכה לעבוד עם רונה ועם עוד קבוצה יוצאת דופן של אנשים על בסיס קבוע.
שש שעות אחת לשבוע.
תהליך מרתק של גילוי משותף, של חיבור, של יצירה.
ההיכרות האישית בינינו רק מחזקת בתוכי את ההערכה לרונה, 
לחומרים שהיא עוסקת בהם ולתהליכים שהיא מאפשרת.
ב 17-18 ליולי היא מנחה סדנה חדשה בשם "הדבר שנוצר בתוכי".
הניחוש שלי שיהיה משו-משו.
כל הפרטים כאן .

*****
אם בא לכם לכתוב משהו יעניין אותי מאוד לקרוא…
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

תגובות

תגובות

Leave a Replay

להצטרפות לבלוג וקבלת קורס תקשורת מקרבת ללא עלות

שם מלא
כתובת אימייל

Recent Posts

Follow Us

Judgment Inside

להצטרפות לבלוג וקבלת קורס תקשורת מקרבת ללא עלות

שם מלא
כתובת אימייל