כבר בגיל ארבע לימדו אותי להגיד תודה.
אולי אפילו לפני.
אם למשל התארחתי אצל חבר,
קיבלתי מתנה מהדודה,
או סיימתי לאכול,
צריך להגיד תודה.
כי זה מנומס.
כי כך ראוי.
כי אם לא תגיד אתה כפוי טובה.
או סתם חסר תרבות.
או שניהם.
יש הבדל גדול
בין תודה "טכנית"
לבין תודה מהלב.
בין תודה כי צריכים
לבין תודה כי רוצים.
בין תודה שאומרים
לבין תודה שמרגישים.
בכדי שנכיר תודה מהלב,
צריכים להתקיים שלושה תנאים:
1) שנראה את הפעולה שעליה אנו רוצים להודות.
2) שנכיר בערך שלה עבורנו.
3) שנרצה להודות עליה.
בכל יום נתון,
יש הרבה מאוד מצבים, אירועים ואנשים,
שאנו יכולים להכיר עליהם תודה,
ושאינם מובנים מאליהם.
יכול להיות שאנו עוברים לידם או שהם עוברים לידינו
ואיננו רואים אותם.
עניין של מודעות.
(זהו התנאי הראשון)
יכול להיות שאנו רואים אותם
אך איננו מעריכים אותם,
את המעשה ו/או את הכוונה.
(זהו התנאי השני)
ויכול להיות שאנו רואים ומעריכים,
ו"מדלגים" עליהם מסיבות שונות:
עומס, סדרי עדיפויות אחרים, אי נוחות ועוד.
(זהו התנאי השלישי)
גורם שישפיע מאוד על שלושת התנאים הללו
ועל יכולתנו לראות, להעריך ולהכיר תודה
יהיה בחירה אחת מסוימת שנעשה.
הבחירה לעצור.
כשנעצור ונשאל את עצמנו –
"למי ועל מה אני רוצה (לא צריך) להכיר תודה היום?",
נתחיל לראות יותר ויותר את האנשים והמצבים הללו.
זהו אחד ההרגלים היותר עוצמתיים שאני מכיר.
משתתפי סדנאות שלי מכירים את תרגיל 5 הדקות היומיות
ואת מה שהוא מייצר באופן מיידי.
*****
אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי.
עוצר לכמה דקות לראות, להעריך ולומר תודה.
אחרת חלק גדול מזה פשוט "ילך לאיבוד"
רשימה חלקית בלבד:
– תודה למירי ולקרן:
על זמן איכות יקר השבוע,
על הקשבה, על שיתוף, על רעיונות וחידודים, על חברות.
– תודה לעדי וליאור:
על השותפות לדרך, ההתעקשות להוציא לפועל את הסדנא ועל נתינת המרחב.
זכות גדולה עבורי לעבוד עם צוות מנהלי המרחב יוצאי הדופן שלכם.
– תודה למרב, גיא, דוד, מיכל, אורטל, מוטי, גל, עידו:
על זכות גדולה לעבוד עם ולצד כל אחד ואחת מכם (גם) השבוע,
לחשוב, ליצור, להתלבט, להתמודד ולגדול ביחד.
– תודה ליהודית
על הקשבה, על חברות, על הפרייה הדדית, על שותפות לדרך.
– תודה לדורית
על השיעור ביום ראשון שליווה אותי השבוע,
שעורר וחידד "עניינים".
– תודה לנגה
על שבזכותך פגשתי את רומי השבוע ויצאנו למסע משותף.
– תודה לאמא
על שלמדתי ממך הרבה יותר מרק "תודה טכנית"
על ההזמנה לארוחת השישי (ניוקי, כבדים ועוד..)
אנחנו כבר מגיעים….
– תודה למאיה ולילדים
אמנע מפירוט כדי שלא "אחטוף" מכם 🙂
על הנוכחות היום-יומית שלכם ב"חמישייה שלי".
עד כאן… רשימה חלקית בלבד …
*****
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
* לקבלת קורס תקשורת מקרבת חינמי ניתן להירשם בצד שמאל למעלה. פרטיות מובטחת.