מכתב לחייל שירה
(הפוסט פורסם השבוע באתר הבלוג היומי שלי)
אני לא מכיר אותך.
אתה לא מכיר אותי.
איני בקי בפרטי האירוע.
אתה משרת באותו צבא שגם אני משרת בו.
אתה חי באותה מדינה שגם אני חי בה.
שנינו בני אדם.
יכול להיות שעשית משהו שאתה מצטער עליו.
יכול להיות שאתה שלם עם הבחירות שלך.
אשם וזכאי הם סטטוסים שטוחים.
החיים יותר מורכבים מזה.
לקחת חיים של בן אדם.
גם אם יש כאלו שיגידו שהוא לא.
זה קורה כשמשרתים בצבא.
אני מנחש שאתה חושש ממה שיוחלט לגביך עכשיו.
יכולות להיות לזה משמעויות שישפיעו על חייך.
המשפחה שלך ואנשים רבים נלחמים עבורך כרגע.
דואגים לך.
גם אני דואג לך.
אתה בסך הכול בן תשע עשרה.
אני מקווה שהאירוע הזה יוביל אותך למקומות שישרתו אותך.
בדרך כזו או אחרת.
אין לי מושג מה זה אומר.
כנראה שרק אתה תדע.
ואולי ייקח לך זמן לראות את זה.
אני בטוח שהתמודדת עם כמה מצבים קשים בעבר.
גם אני.
כשאתה משרת בצבא יש לך אחריות.
כמו שרופא נשבע להציל חיים,
התפקיד שלך הוא להגן.
עברת אימונים וקיבלת נשק בכדי לעשות את זה.
אל תקל בזה ראש.
אל תתבלבל.
יש את מה שקורה בחוץ ויש את מה שקורה בתוכך.
זה לא אותו דבר.
בלי קשר למה שתגיד בתקשורת, בחקירה או בערוצים אחרים,
אני מקווה שתהיה בך היכולת להקשיב לעצמך ולדבר עם עצמך באותנטיות.
שיהיה מישהו לצדך שיסייע לך להיות נוכח עכשיו.
שיעזור לך לעבור את החוויה האינטנסיבית הזו.
לא כל מי שמצטייר כרגע ככזה שדואג לך באמת דואג לך.
לא כל מי שמצטייר כרגע כאויב שלך הוא באמת נגדך.
היזהר מאנשים שמשתמשים בך ורוכבים על המקרה שלך.
בחלק גדול מהמקרים האג'נדה שלהם לא קשורה אליך.
זה מפחיד.
וזה לא קל.
מה שהיה היה.
חלק מהדברים לא ניתן להחזיר אחורה.
התמקד בהווה ובעתיד. קח אחריות.
אם אתה מצטער על משהו שעשית, זה הזמן להתחיל לתקן.
תחזיק מעמד.
אל תלך לאיבוד.
שמור על עצמך.
חיים מלאים. יום יום.
**
כ- 20 משתתפות ומשתתפים לקחו חלק במפגש תקשורת מקרבת למנהלות ומובילים אתמול,
בגינת ביתו המקסימה של ניר שגם דאג לכיבוד לבבי ומפנק.
תפארת קורנפלד כתבה לי לאחר המפגש:
"רציתי לאמר תודה על הסדנא המדהימה שהעברת היום בנושא תקשורת מקרבת !!!
גרמת לי לחשוב ולהתחיל לחוות תהליך שלם !
יצאתי עם הרבה תובנות ובעיקר זכיתי להכיר אותך ובזכותך עוד כמה אנשים מיוחדים.
המשך בדרכך המיוחדת- רבים יצאו ממנה נשכרים."
תומר וגיתית שגרים בדרום (וביטלו את הגעתם ברגע האחרון עקב עניין אישי), כתבו לי:
"…. מקווים שנצליח להשתתף בסדנה הבאה, או אפילו לארח אחת אצלנו…"
האמת…?
נראה לי אחלה פורמט.
אם יש לכם (בדומה לגיתית ותומר) רצון ויכולת לארח מפגש שכזה לכ- 20-30 משתתפים,
אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ולבדוק אפשרויות.
אני מרוויח פחות התעסקות לוגיסטית + חיסכון בעלויות המקום,
אתם מרוויחים השתתפות במפגש ללא תשלום + אפשרות להזמין מספר אורחים,
המשתתפים מרוויחים אווירה ביתית ונעימה שאולי קרובה יותר למקום מגוריהם.
**
השבוע עלו הפוסטים הבאים במסגרת הבלוג היומי:
– "לא" = "כן" – איך לקבל סירוב בלי להיכנס לתקיעות.
– משוב – איך לתת ואיך לקבל.
– לעבוד על ה 40% שלך – לקחת אחריות על האושר שלך.
– להוריד את השריון – האם אתם מוכנים להתפשט?
– כוונה מלאה – כמה רגעים כאלה יצרת היום?
– מטען נסתר – אתם סוחב אותו ואפילו לא מודעים לכך…
ניתן להירשם לבלוג באתר ולקבל את הפוסט היומי, טרי – טרי, ישירות לתיבת המייל שלך.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר