כשמ. שאלה אותי השבוע מה הרגש הדומיננטי שאני חווה ביום-יום עניתי "פחד".
יש משהו במילה "פחד" שמרתיע אנשים.
לפעמים, כשאני שואל מנהלים שאני עובד אתם "ממה אתם פוחדים?", הם מגיבים מיד, "מכלום !"
אולי "פחד" מרגיש להם קצת גדול, מאיים, כבד, לא לגיטימי.
אולי זו מילה שיש לשמור לאירועים מסוימים, או שהם מתביישים להשתמש בה.
במסגרות מסוימות לא כל-כך מקובל להשתמש במילה הזו.
גם לי בעבר המילה הזו היתה נשמעת גדולה.
כזו ששמורה למצבים מיוחדים.
היום אני מרגיש יותר בנוח איתה.
יש רגשות רבים שהם "קרובי-משפחה" של פחד שנשמעים פחות "כבדים":
חשש.
מוטרדות.
אי-נוחות.
ספק.
חוסר ביטחון.
דאגה.
אי-שקט.
לחץ.
ועוד…
בבסיס של כל אלו יושב פחד.
**
הכרה במשהו היא נקודת פתיחה טובה.
באופן קצת פרדוקסלי, יש משהו מרגיע עבורי בכך שאני מבין,
שאם אני חווה עכשיו חשש, חוסר שקט, מוטרדות, חוסר סבלנות, דאגה, לחץ או חוסר ביטחון,
אני בעצם חווה מופע מסוים של פחד.
.
אולי זה מרגיע, כי זה הופך את הדברים לקצת יותר פשוטים.
כשאני מכיר בכך שמה שאני חווה עכשיו זה סוג של פחד,
אני יכול לבדוק עם עצמי ממה בעצם אני פוחד:
– מה לא הייתי רוצה שיקרה?
– מה לא הייתי רוצה לחוות או להרגיש?
הקשבה לשאלות הללו מזמנת תשובות ויוצרת בהירות מסוימת.
המוכנות להיות עם משהו (במקרה הזה עם רגש הפחד…), להתבונן בו ולהסתקרן לגביו, יוצרת אפשרות.
**
מורים מסוימים מלמדים להשתיק את הפחד, להתגבר עליו ולפעול גם כשהוא שם.
מורים אחרים מלמדים להקשיב לו, ללמוד ממנו ולהיות איתו.
פחד, כמו אש, חום או חשמל, הוא אנרגיה.
אנרגיה יכולה לשרת או לפגוע.
אין דרך טיפול נכונה אחת באנרגיה.
**
במסגרות רבות מתחילים לדבר על "חזרה הדרגתית לשגרה".
השבוע חוויתי איך שלוש המילים הללו מעוררות המון פחד סביבי.
"פחד" = לחץ, חוסר שקט, מוטרדות, חשש, אי-ודאות, עומס, דאגה, ועוד…
3 מילים יכולות להוות טריגר חזק לאנרגייה.
**
"עצב מתוק" היא תחושה מיוחדת.
יש משהו עצוב בלגלות שהפחד כל-כך נוכח בחייך ומשפיע עליהם.
יש משהו עצוב במחשבה על האנרגיה האינסופית שמושקעת בפחד, אולי במשך שנים רבות.
המתיקות נובעת מהמודעות.
יש משהו מרגש ופותח-לב בלגלות את זה ולראות את זה.
לחוש את זה ולהיות מסוגל להיות עם זה.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
