סוף יוני,
זמן פרידה, זמן סגירות.
אינטנסיביות של סוף שנה.
סיום של תקופה.
סיום של גן או בי"ס.
סיום של חוג כזה או אחר.
פרידה מקבוצת חברים.
פרידה ממורה אהוב או ממחנכת יוצאת דופן.
פרידה מסביבה מוכרת.
פרידה משגרה ידועה.
כיף של חופש גדול.
התרגשות מטיול שכבר מגיע.
לחץ מההתארגנות לקיץ.
חשש מהמסגרות החדשות של שנה הבאה.
החיים הם רצף של אירועים אינסופיים הקורים במקביל.
משהו שהעסיק אותנו מאוד בשבוע האחרון ואולי היה אתגר גדול עבורנו היום,
הופך להיסטוריה נשכחת בשנייה שהוא חולף.
ואז…אנחנו כבר במרוץ לדבר הבא.
נשחקים מעומס ומקוצר נשימה.
מתמקדים במה שאין ובמה שחסר.
מפספסים את ההזדמנות להנות, ללמוד, להודות. לחוות. לחגוג.
רגע !
להוריד הילוך.
לעצור לפני שרצים הלאה.
לקחת את הזמן ולמקד תשומת לב.
לייצר מרווח בין הדבר הנוכחי שנגמר כרגע לדבר הבא.
להודות לכל מי שסייע לנו ותרם לתהליך
לפרגן לעצמנו על הדרך שעשינו. ואולי גם על התוצאה.
אומרים שנדרש כפר שלם לגדל ילד.
מי האנשים שגידלו את הילד או הילדה שלך השנה?
שתמכו, חינכו, השקיעו, דאגו לו? היו שם בשבילה?
לאורך השנה או באירוע מסוים ומשמעותי?
גננת מיוחדת במינה שהעניקה יחס אכפתי, חם, מטפח ומפנק.
מחנכת משקיענית ויצירתית במיוחד שהשקיעה את כל כולה.
יועצת שהיתה שם עבורנו ברגע קשה אחד כשהיינו צריכים אותה.
מנהלת אמיצה, חברה לדרך, שתמיד ניתן היה לסמוך עליה ולדעת שאנו בידיים טובות.
מורה יוצא דופן, שהיתה לי הזכות ללמוד אתו וממנו השנה.
12 שותפים למסע מיוחד שהחל לפני כחצי שנה ומסתיים בקרוב.
מי היה שם אתך ובשבילך השנה?
למי את רוצה להודות ועל מה?
מי העניק לך משהו שאינו מובן מאליו?
זמן חיי המדף של הכרת תודה קצר יותר משל קוטג'.
מה שלא יקרה בימים הקרובים, כנראה כבר לא יקרה.
זה הרגע…
לעצור, להתבונן, להכיר תודה, לחגוג, להתאבל, להיפרד.
לקחת את הזמן,
לחשוב, לכתוב, לומר.
משהו מהלב, עם כוונה אמיתית.
חיים מלאים,
רוני ויינברגר