המטרה המרכזית של "תקשורת מקרבת" היא לאפשר זרימה של קבלה ונתינה מהלב.
במצב שבו מתרחשת זרימה שכזו הגבולות בין הנותן למקבל מיטשטשים ולמעשה כל אחד מהצדדים גם נותן וגם מקבל.
כדי להמחיש זאת משתמש מרשאל רוזנברג (יוצר התקשורת המקרבת) בדוגמא של ילד המאכיל ברווז: הילד נותן לברווז מזון ומקבל הנאה ושמחה. במצב זה מתקיימת זרימה של קבלה ונתינה מהלב המתבטאת בעונג שחווים שני הצדדים.
אין צד שנותן יותר או מקבל יותר…אין צד "גבוה" או "נמוך" יותר (בשרשרת הערך)…
נתינה מהלב מתוך בחירה שונה מהותית מנתינה הנובעת מניסיון לקבל פרס, להימנע מעונש, או כזו הנובעת מתחושת חובה וחוסר ברירה.
על פני השטח ייתכן שהנתינות ייראו זהות, אך מתחת לפני השטח יתרחש משהו אחר לגמרי. לדוגמא: שני עובדים נענים בחיוב לבקשה להישאר בעבודה עד שעה מאוחרת. האחד עושה זאת כי חשוב לו לסייע בפתרון בעיות דחופות והשני כיון שהוא חושש ממה יחשבו עליו אם יעזוב מוקדם
בתקשורת מקרבת אנו שואפים להימנע ממצבים שבהם אנו נענים לבקשה (או אחרים נענים לבקשה שלנו) מתוך פחד וחוסר ברירה ומבינים שיש לזה "מחיר" שיבוא לידי ביטוי בטווח הבינוני והארוך במערכות היחסים ובתוצאות (מטענים, כעסים, טינה, תחושת חובה, פינקסנות ….)
בדיוק לשם כך נוצר "הברווזומטר" – מד החשק לנתינה מהלב (בהשאלה מדוגמת הילד והברווז):
כשמישהו מבקש מאיתנו משהו ניתן לבדוק בסולם של 1 עד 10 (1 = "הדבר האחרון בחיים שמתחשק לי לעשות", 10 = "עונג עילאי צרוף") עד כמה באמת מתחשק לנו לעשות זאת. אם הציון נמוך ואנו עדיין בוחרים לעשות זאת כדאי לבדוק מה הסיבה. לדוגמא: האם זה בגלל שמאוד חשוב לנו לסייע או מפני שאנו חוששים לסרב ?
כשאנו מבקשים ממישהו משהו אנו מקווים שהוא יענה בחיוב רק אם מד הברווזומטר שלו גבוה. חשוב לנו גם שהוא ירגיש מספיק נוח לסרב אם מד הברווזומטר שלו נמוך. ואנו סומכים על עצמנו שנמצא דרכים אחרות למלא את הצורך שחשוב לנו.
הברווזומטר הוא אחד מהכלים שאציג ביום ראשון 28/10/12 בסדנת האינטרנט החינמית "בקשות אפקטיביות – לבקש את מה שרוצים ולקבל את מה שצריכים". לפרטים מלאים והרשמה ליחצו כאן.