השבוע גיליתי ש… השומרת בפתח הסופרמרקט תהיה שם עד 14:00 היום. אולי קצת אחרי. שהיא נמצאת שם בכל ערב וערב. יום אחר יום. שבעה ימים בשבוע. גם במוצ"ש. כבר כמה חודשים. הבטיחו לה שמתישהו היא תעבור לקופות אבל זה לא קורה. די נשבר לה. היא רוצה למצוא עבודה אחרת ואז
"המאבק מתרחש כשאתם תוהים למה הקמתם את החברה מלכתחילה. המאבק מתרחש כשאנשים שואלים אתכם למה אינכם מתפטרים ואתם לא יודעים מה התשובה. המאבק מתרחש כשהעובדים חושבים שאתם משקרים ואתם חושבים שאולי הם צודקים. המאבק מתרחש כשלאוכל אין טעם. המאבק מתרחש כשאתם לא מאמינים שאתם צריכים לעמוד בראש החברה שהקמתם. המאבק
חלק א' כששמעתי שמשרד החינוך פסל את "גדר חיה" מתכנית הלימודים התרגזתי. שמחתי לשמוע שהמכירות זינקו ושהספר אוזל מהמדפים. שקלתי ללכת ולקנות אותו בעצמי. דווקא !!! גם אם לא אקרא אותו. התמונה פשוטה מאוד. במצב הזה יש רעים ויש טובים. ברור מי הרעים ומי הטובים. אני יודע (!!!) מי הרעים
את התיאור הבא מצאתי בפוסט של מאיה טבת דיין בפייסבוק. הצילום לקוח (כנראה) מתוך הסדרה Frozen Planet של ה- BBC. "להקת זאבים: השלושה הראשונים הם הנכים או הזקנים. הם מכתיבים את הקצב של הלהקה כולה. אם הם היו בסוף הם היו נותרים מאחור ומאבדים קשר עם השיירה ובמקרה של
לפני 25 שנים הייתי עדיין בצבא, לפני לימודים ולפני עבודה. לפני 25 שנים לא הייתי נשוי, לא היו לי ילדים ואבי היה בחיים. לפני 25 שנים לא היה לי פייסבוק, גוגל, טלפונים סלולריים, ווייז או וואטסאפ. לפני 25 שנים לא היה לי חיבור לאינטרנט. את האימייל הראשון שלי שלחתי רק
כשאתם עומדים בצומת דרכים, מתלבטים בנוגע לבחירה מסוימת, או שוקלים החלטות אפשריות במצב נתון ישנו משהו שתמיד נמצא שם אתכם. לפעמים הוא דוחף אתכם ולפעמים הוא עוצר אתכם. המשהו הזה הוא פחד. חשש. סביר להניח שברגע נתון יהיו שם אפילו כמה כאלו בתוככם. בדרך כלל זה יהיה חשש לשלם מחירים מסוימים. לפני כשבוע
לפני כשנתיים וחצי פניתי לחברי צביקה ברגמן וביקשתי להיפגש אתו. התחשק לי לכתוב ספר ורציתי לקבל מ"המומחה" עצות, טיפים, הכוונות וכלים. צביקה כתב עד כה עשרות ספרים בנושאים שונים. הוא כותב בקצב מטורף של 3-4 ספרים לשנה (כולל מחקר שנדרש לעתים) וברוב חנויות צומת ספרים וסטימצקי תמצאו מדף שלם או
יום שישי השחור כבר כאן. הילולת Black Friday שמציפה גם אותנו. עשרות אחוזים, מאות מבצעים, עשרות אלפי לקוחות. רק היום, רק עכשיו. אנשים קונים דברים שהם לא צריכים בכסף שאין להם כדי להרשים אחרים שלא אכפת להם. השבוע פגשתי לראשונה שני שירים: האחד של ארקדי דוכין, השני של אברהם טל.
"כמו רבים אחרים, המחשבה הראשונה שלי כשאני מתעוררת בבוקר היא ' לא ישנתי מספיק '. הבאה אחריה היא ' אין לי מספיק זמן '. בין שזה נכון ובין שלא, המחשבה ש 'אין לנו מספיק' עולה בנו באופן אוטומטי, לפני שאנו מספיקים אפילו לפקפק בה או לבחון אותה. את רוב השעות והימים שלנו
משטרה 1# השבוע עשיתי לייק לפוסט של אלון ויסר. אלון הוא סטודנט בבאר שבע, שהיה אחד ממארגני ההפגנה בשבת שעברה נגד מתווה הגז. יומיים לאחר ההפגנה הוא נעצר ונחקר ע"י המשטרה למרות שפעל לכל אורך הדרך עפ"י החוק ובהתאם להנחייות. כשקראתי את הפוסט של אלון שמתי לב לכעס, תסכול ופחד שעלו
תגובות אחרונות