כמו שמתקרבים לכלב כמו שמתקרבים לכלב לא מוכר. לאט לאט… בזהירות… צעד אחד… ועוצרים… מושיטים יד ומחכים. נותנים לו להתרגל אלינו. מתרגלים אליו. שומרים על קשר עין נוכחות ותשומת לב. כשמרגיש נכון, כשנבנה מספיק אמון, מתקדמים עוד צעד. לאט לאט … שלא ייבהל ויברח. שלא יתרגז ויתקוף. ** עצב גל
יום שישי פורים, 2010. הבנות מחופשות, הולכות בהתרגשות גדולה לבית – הספר. אני לא לידן כדי לראות את זה, כדי להשתתף בחגיגה. אני במקום אחר. אבי נפטר לפני מספר שעות, לפנות בוקר. כשהן תחזורנה נספר להן. חבל לקלקל את החגיגה עכשיו. ** יום שישי פורים, 2017. הילדים מחופשים, בבית הספר.
עשרה דברים שחיים בי כרגע. מחשבות בעקבות אירוע בן יומיים שזכיתי להשתתף בו השבוע. השפעה השפעה של איש אחד. במקרה הזה של אישה מסוימת אחת. אסנת. שלקחה על עצמה משימה קונקרטית, להקים משהו שלא קיים ושלא ברור אם ואיך אפשר ליצור אותו. לקחה על עצמה ויצרה. משהו יוצא דופן. מופלא.
5 קטעים קצרים שפגשתי ושפגשו אותי השבוע: אני גמ"מ – "אני גורם, מרשה או מאפשר למה שקורה להתרחש." ~ מתוך "כוחה של עקביות" , מאת ולדון לונג ** "מדעי ההפרעה" – Interruption Science יש דבר כזה. ** "אחד הכללים המוזרים של חיים המוקדשים לחקירה פנימית, הוא שאין צורך לשבת ולפתור
לפני יותר מעשור, בנובמבר 2004, פירגנתי לעצמי בחצי יום חופש בבית קפה נחמד מוקף עצי הדר, ועצרתי לכמה שעות של חשיבה וכתיבה. ניסיתי לבחור ולהגדיר לעצמי מטרות חשובות לשנת 2010 בתחומים שונים של חיי. אז, זה היה נראה רחוק. חשיבה אסטרטגית, הסתכלות לחמש שנים קדימה. היום זו כמובן היסטוריה. בסך
קטע מתוך "המוות חשוב לחיים" מאת ד"ר אליזבת קובלר-רוס : " במיידאנק פגשתי נערה יהודייה צעירה שנשארה שם במקום לעזוב. לא יכולתי להבין למה. היא איבדה את הסבים שלה, את הוריה ואת כל אחיה ואחיותיה בתא הגז שבמחנה הריכוז. היא עצמה ניצלה מכיוון שתא הגז התמלא והם לא יכלו לדחוס
כשאני מנתח לאחור עבודות שונות שעשיתי בחודשים האחרונים, אני מבחין בכאלו שהצליחו יותר ובכאלו שהצליחו פחות. בכאלו שמילאו, ריגשו, פתחו והעצימו אותי, ובכאלו שרוקנו, תסכלו והתישו אותי. בניתוח פשטני אני מזהה לפחות שלושה גורמים מרכזיים התורמים להצלחה או לאי- ההצלחה של עבודה והמשפיעים על התחושות ועל רמת האנרגיה המורגשת :
להישבר: להתייאש. לאבד אמון. להרים ידיים. לברוח. לוותר: להחליט שזה לא שווה את זה. להפנות אנרגיה למקום אחר. לשחרר. להתפשר. לקבל: להיות נוכח. עם כל מה שקורה. להחזיק את כל מה שזה מביא איתו. לא לברוח לוויתור. לא לברוח למלחמה. להאמין. להיות בעשייה. לבטוח בעצמך וביקום. מה שצריך לקרות קורה.
איך מגדלים אהב"ה בארגון ? אהב"ה: • אחריות, שותפות וערבות הדדית. • התפתחות אישית ומקצועית. • בחירה וחיבור. • הכרת תודה, שמחה והנאה. אחריות, שותפות וערבות הדדית – אנחנו בעסקי "הביחד". בעסקי "הגם וגם". גם צרכי העובד וגם צרכי הארגון. בעולם מורכב, אינטנסיבי ודינמי אי אפשר לבד. מערכות היחסים, האכפתיות
א. יותר מדי, פחות מדי יותר מדי : יותר מדי רעשים. יותר מדי הפרעות. יותר מדי מיילים. יותר מדי הודעות. יותר מדי מטלות. יותר מדי בריחה. יותר מדי נושאים להתעסק בהם. יותר מדי קפיצות בין דבר לדבר. יותר מדי לחץ. יותר מדי ציפיות. יותר מדי דרמה. יותר מדי דיבורים. יותר
תגובות אחרונות