אתגרי ניהול הביצועים שמנהלים מתמודדים איתם הם תמיד פרי של פעולות עבר מתמשכות. הדבר שאנו פוגשים היום הוא תוצר של דברים שעשינו ולא עשינו בעבר. משוב שנתנו או לא נתנו. אמירות שאמרנו או נמנענו מלומר. החלטות שקיבלנו ובחירות שבחרנו. לכל דבר שאנו אומרים ועושים יש השפעה. לדרך שבה אנו מתייחסים לדברים מסוימים
לפעמים משהו קורה. אירוע מתרחש. משהו או מישהו חודר לחיינו. משנה לנו תכניות. משפיע. ** הקונפליקט של יום ראשון נכנס בהפתעה. לא ראיתי אותו מגיע. מרגע שהוא נכנס הוא תפס את מרכז תשומת הלב. קונפליקט הוא איום. והזדמנות. קונפליקט יכול להתפתח בצורות שונות. על פי רוב בקונפליקט, יש לנו השפעה
לבקש סילבוס לחמש השנים הקרובות: ללמוד לבקש א. להיות בנוכחות עם הקושי לבקש. ב. לגדל רצון לבקש. ג. לגלות מה אנו רוצים לבקש. ד. להעז לבקש. ה. לבקש בחיבור ובאפקטיביות. ו. לקבל את ה"כן". ז. לקבל "לא". ** בפוסט קודם כתבתי על שבעת הפעלים המרכזיים במערכת-יחסים. "לבקש" היה אחד מהם. הוא
כשנפגשתי עם מירי ביום ראשון, סיפרתי לה שחלק ממה שמאפיין את החודשים האחרונים שלי, הוא שדברים משמעותיים מאוד שאני נחשף אליהם או חווה תוך כדי השבוע, אינם שם בתחילתו. לצד העבודה המתוכננת, האנשים שאני מכיר והנושאים שכבר על הצלחת, בכל שבוע מופיעים, מתגלים ונוצרים, רעיונות, אנשים ונושאים חדשים, שאיני מכיר,
נילי ויובל בבוקר שישי שעבר התראיינתי ברדיו קול הכנרת בתכניתה של נילי ליבוביץ' "שיחות בשישי". כשנילי שאלה אותי מה בעצם אני עושה, קצת נתקעתי. סיפרתי לה שזו שאלה שאני מתקשה לענות עליה, שאין לי תשובה חדה ובהירה עבורה ושהיא מזכירה לי את השאלה של יובל… יומיים לפני כן שוחחתי עם
המורה של המדינה / מתוך הספר "שביל בעולם" (עמוד 215) מאת חילי טרופר: "לא פגשתי אותה מעולם, רק שוחחנו בטלפון פעמיים. אך בסיומן של השיחות ידעתי כי מדובר בדמות חינוכית יוצאת דופן, שהתברכו בה תלמידיה. תחילתו של הסיפור בשיחת טלפון מאיש מאחד היישובים בצפון. האיש סיפר כי הוא אב לתלמיד בבית
להיות מספר 1 או מספר 2 כשג'ק וולש לקח את ההובלה על חברת GE הוא החליט לעשות סדר במאות העסקים שנוהלו תחת התאגיד. האסטרטגיה שלו היתה חדה: נישאר בעסק קיים מסוים רק אם אנו מספרי 1 או 2 בשוק. אם איננו מספרי 1 או 2 עדיין, אבל אנחנו מסוגלים להיות,
הבוקר, בזכות רויטל, נחשפתי ל"וידוי המשלים". על פי הרב קוק, בשעה זו של חשבון נפש, כשם שאנו מתוודים על עוונותינו, חשוב שנתוודה גם על מצוותינו. ברוח זו כתב הרב בנימין הולצמן את הוידוי המשלים: הוידוי המשלים "אהבנו, בכינו, גמלנו, דיברנו יופי, האמנו והשתדלנו, זכרנו, חיבקנו, טעמנו ספר, יצרנו, כמהנו, לחמנו עבור הצדק,
ערב ראש השנה תשע"ח היום לפנות בוקר פרסמתי את הפוסט היומי האחרון לשנת תשע"ז. פוסט מספר 726, סוגר שנתיים של כתיבה יומית. התייחסתי לחוויה שלי ולתהליך שעברתי. שאני עדיין עובר. פוסט שהוא סיכום של פרק, חגיגה של שלב בדרך. יכול להיות שכבר קראתם אותו. אם לא, תוכלו לקרוא אותו כאן. או בעמוד הפייסבוק שלי.
"זאת התמונה הממוסגרת היחידה בחדר העבודה שלי. היא צולמה על ידי צלם של סוכנות הידיעות Associated Press במאלי שבאפריקה בשנת 1984. באותה תקופה התחלתי את הקריירה שלי כמאמן ועבדתי בהתנדבות עם ריצ'רד שוברט, מנכ"ל הצלב האדום האמריקאי. אפריקה שמדרום לסהרה היתה נתונה בבצורת קשה. מאות אלפי בני אדם חיו על
תגובות אחרונות