לאורך השנים, ועל אחת כמה וכמה במהלך השבועות האחרונים,אני משתדל להקשיב, לקרוא וללמוד מאנשים שמחזקים אותי ושהשפעתם עלי מיטיבה.בפוסט הנוכחי, אני בוחר להביא מספר ציטוטים שליקטתי משניים מהם: סטיבן ג'נקינסון וד"ר אדית אווה איגר. סטיבן ג'נקינסון מקדיש את חייו לליווי חולים סופניים ומשפחותיהם, מורה מוביל ומוערך לנוכחות במצבי משבר.ניתן לצפות בהרצאה מלאה שלו (כתוביות
"מה שלומך?" הפכה בימים האלה לאחת השאלות הכי נפוצות, ושהכי מורכב או מעצבן לענות עליהן.האם מי ששואל אותי באמת רוצה לדעת או שזו שאלה נימוסית כזו?האם אני באמת רוצה לשתף, או שאני מעדיף לתת תשובה כלשהי ושנעבור הלאה? בימים שאינם הימים הללו, "אני בסדר" היא אחת התשובות הכי נפוצות לשאלת "מה
לפני כשבועיים השתתפתי בשיעור היוגה הראשון שלי.מאז, השתתפתי בעוד שלושה או ארבעה שיעורים.הרמה הנוכחית שלי מאוד ראשונית,המיומנות והביצועים במקום שונה משל מרבית האנשים סביבי. יש משהו חזק בחוויה של להיות "מתחיל":לא לדעת, להיות בעל מיומנות נמוכה,להתאמץ לנסות לעשות את מה שאחרים עושים,וגם אז לא להצליח או לעשות משהו שמרגיש ונראה
"מטריקס" הוא סרט מדע בדיוני מופתי שיצא ב 1999.הוא מתאר עתיד דיסטופי בו האנושות כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות מדומה, המטריקס,שנבנתה על ידי מכונות מתקדמות במטרה להשתמש בגוף האנושי כמקור חשמל.בעולם זה, הנשלט ע"י המכונות, רובם המוחלט של בני האדם ישנים מבלי לדעת שהם נשלטים. באחד מקטעי המופת של
בדצבר 2010 התחוללה במשך 5 ימים שרפת ענק בכרמל.בשרפה נספו 44 בני אדם, רובם כבאים וצוערי קורס קצינים של שב"ס שנשלחו לתגבר פינוי אסירים מכלא דמון.כל אחד מהאנשים שקיפחו את חייהם בשריפה הזו הוא עולם ומלואו, משפחה שחייה השתנו לעד.בנוסף לאנשים, השריפה כילתה 25,000 דונם של חורש טבעי, הכולל מיליוני
בקבוצה מסוימת שאני חבר בה מישהו שלח קובץ עם משפטי חמלה כגון "מותר לך להיות חלשה", "מותר לך לא להיות בתפקוד עכשיו" וכו'.ההודעה והקובץ עוררו הרבה תגובות מפרגנות ואהדה.רבים מחברי הקבוצה התחברו לזה.גם אני מתחבר לזה, רואה סביבי ומרגיש על עצמי לפרקים את תת התפקוד ואת התנודות באנרגיה ובמצב הרוח.זה
ערב אחד, כששחר בתי הבכורה היתה בת כשנתיים,בזמן של אמבטיית ערב שגרתית,היא איבדה הכרה והתחילה לפרכס.אני זוכר את תחושת המעבר מ"אפס למאה" בשנייה.מערב רגיל ושגרתי למצב חירום אינטנסיבי ומלא בחוסר וודאות.כל ניסיונותיי להחזיר אותה להכרה לא הצליחו,והתקפי הפרכוסים שהיו לה בכל כמה שניות, תוך כדי גלגולי עיניים,רק הגבירו מאוד את
השבוע נזכרתי בכתבה שקראתי לפני מספר חודשים,שבה מישהו אמר שיש לו "חיים משעממים" כי הוא כל הזמן עושה את אותו הדבר:עסוק בלעזור ולעשות טוב לכל מיני אנשים, בכל מיני דרכים ומקומות. המחשבה על זה עלתה לי באחד הבקרים השבוע והיא מרגישה לי מאוד רלוונטית ומתאימה.אז ברמה מסוימת החיים שלי "משעממים"
הבוקר נזכרתי באירוע שחוויתי לפני כארבעים שנה.זה היה בתחילת שנות השמונים, בתקופת החופש הגדול.אני בגיל בית הספר היסודי, עולה לכיתה ה' או ו' או משהו כזה.היו אז הרבה פחות ערוצים בטלוויזיה ומחשבים אישיים.הסמארטפונים ו"בעיית המסכים" עוד לא נולדו.את מרבית הזמן הפנוי הייתי מבלה בשכונה עם חברים. באותו קיץ, יצא לשוק
[**המסר הנוכחי מכיל המלצה על 6 ספרים, מתנה שניתן להנות ממנה, והזמנה לקורס שייפתח אחרי החגים**] לקראת סדנה לפורום מנכ"לים שאני מתוכנן להנחות לאחר החגים,התבקשתי ע"י המארגנים לשלוח רשימה של 5-6 ספרים מומלצים בנושאי תקשורת, הקשבה וקשר אנושי.הם רוצים לחלוק את הרשימה הזו עם המנכ"לים, ולצ'פר כל מנכ"ל/ית בספר מתנה
תגובות אחרונות