במהלך השבוע הזכרתי את ד"ר רחל נעמי רמן בשתי סדנאות שונות שהעברתי. המלצתי בחום על ספריה "חוכמה משולחן המטבח" ו"ברכות סבי". ד"ר רמן (ילידת 1938) הינה רופאה אונקולוגית יוצאת דופן. בספריה ניתן למצוא שלל סיפורים מרגשים ומעוררי השראה בנושא חמלה, נתינה, קשר, ריפוי ואנושיות. אחד הסיפורים, "הברכה" (עמוד 27, "ברכות
בראיון לרשת ג' לקראת המופע המיוחד ("30 שנה לאהוד בנאי והפליטים") סיפר אהוד איך נוצר שירו "זמנך עבר" ("אנחנו כאן אורחים לרגע"). אתמול, בעקבות התפתחות לא מתוכננת והשבתה זמנית של שתיים מאתנו, ויתרנו על חמישה כרטיסים להופעה של אהוד בנאי. אילנית, שני ועדן זכו בהופעה שאלמלא הביטול שלנו אולי לא
דון מיגל רואיס מדמה את זה למחלת עור קשה שכולנו סובלים ממנה. אקהרט טולה קורא לזה "גוף הכאב" ומסביר מה מעורר אותו ואיך הוא מתפתח. טיך נהאת האן מזהה את המקום שבו הקרב מתחיל ומציע דרך לעצור את זה. אני מסיים את השבוע הזה עם תשומת לב לכעס ולכאב. פגשתי
"ארבעת התחומים הקורנים הם טוב לב אוהב, חמלה, אושר ושלווה. כאשר ארבעת התחומים הקורנים מפותחים, איכויותיהם המשלימות עוזרות להם להתאזן ביניהם. האיזון הזה נחשב חיוני בפסיכולוגיה הבודהיסטית. לאור העובדה שאהבה, חמלה ואושר עלולים להוביל אותנו להיאחזות עיקשת, יש לאזן היטב את חומם בעזרת שלוות נפש. לאור העובדה ששלוות נפש עלולה להוביל
רב חסידי קשיש ישב בחברת תלמידיו ושאל אותם איך אפשר לדעת שהלילה נגמר והיום עלה, שהגיעה שעת תפילות השחרית החשובות. "כשאתה יכול לראות מרחוק בעל חיים ולהבדיל האם זו כבשה או כלב," ענה אחד התלמידים. "לא בדיוק," אמר הרבי. "אני חושב שזה כשאני יכול לראות את הקווים על כף ידי,"
ארבעה דברים שחיים עכשיו 1. "לא אבקש דבר את לא צריכה להוכיח לי כלום הורידי אודם שפתייך אבק דרכים רחצי מרגלייך" ~ אביתר בנאי, יפה כלבנה "לא אבקש דבר איני צריך להוכיח לי כלום אניח תרמילי, אפשוט בגדי אבק דרכים אשטוף מרגלי." ~ מישהו ** 2. כנראה שניפגש ביום שני הקרוב.
"בכל זרע של פגישה חבוי פרי סיומה. לא בתום הפגישה היא תיוולד, הפרידה, כי אם בראשיתה. לידת השאיפה היא מות הנשיפה. מות הנשיפה היא לידת השאיפה. פגישה היא מגע ומגע הוא החיים וחיים הם תנועה ותנועה היא שינוי ושינוי הוא פרימה ופרידה. כי פרידה היא פגישה, ואי אפשר אחרת. ואף
לפעמים כשעובדים ביחד (וכשחיים ביחד), אנו לא אומרים דברים שאנו חושבים, כי אנו לא רוצים לפגוע. ואז… אנו פוגעים, למרות שאנו לא מתכוונים, כשאנו מתנהלים, פועלים ומדברים מתוך מחשבות מסוימות שהאחר לא מודע להן. כשהפער בין מה שאנו חושבים למה שאנו אומרים גדול, התחושות מורגשות. בשלבים ראשוניים, אפשר לפספס אותן.
"שמעתי פעם סיפור על מנהלת בית-ספר שנהגה להקדיש כמה שעות בכל ערב להכנת כריכים למחוסרי בית. אחרי שסיימה להכין אותם, היא נהגה להיכנס למכונית שלה, לנסוע לשכונות עוני בעיר ולחלק שם את הכריכים. למרות שסדר יומה היה עמוס למדי, הפעילות הלילית הזו שלה לא עייפה אותה, אלא ממש שמחה את
אתגרי ניהול הביצועים שמנהלים מתמודדים איתם הם תמיד פרי של פעולות עבר מתמשכות. הדבר שאנו פוגשים היום הוא תוצר של דברים שעשינו ולא עשינו בעבר. משוב שנתנו או לא נתנו. אמירות שאמרנו או נמנענו מלומר. החלטות שקיבלנו ובחירות שבחרנו. לכל דבר שאנו אומרים ועושים יש השפעה. לדרך שבה אנו מתייחסים לדברים מסוימים
תגובות אחרונות