רגע לפני שהשנה האזרחית מתחלפת,
אני לוקח את הזמן ומוריד הילוך.
רק לרגע.
מתבונן אחורה.
מתבונן פנימה.
הנה חלק ממה שאני רואה:
בשנה שחלפה יצרתי מעל 60 פוסטים ומאמרים שנשלחו אליכם ופורסמו באתר שלי.
הפוסטים הללו עוררו הרבה תגובות, דיונים ואינטראקציות.
בזכותם זכיתי "לפגוש" רבים מכם: פיזית, טלפונית ווירטואלית.
כל פוסט נוצר מתוך המקום הייחודי שלי באותו זמן :
הנושא שהעסיק אותי באותו יום או שבוע,
המצב הפנימי שהייתי בו,
האירועים שהושפעתי מהם ועוד.
כל פוסט נוצר בתשומת לב מלאה ומתוך רצון אמיתי להעניק ערך משמעותי.
60 הפוסטים הללו מהווים עבורי תזכורות לדרך שעברתי השנה.
ממש כמו אבנים גדולות המונחות בין שתי גדות נהר ומסייעות לחצייתו,
כל פוסט הוא מעין אבן-דרך במסע שלי.
מסע שחלקו אישי וחלקו משותף.
מסע שרבים מכם שותפים לו בצורה כזו או אחרת.
אז…. במסר האחרון שלי ל-2014 אני רוצה לשתף אתכם בבחירה של עשרה פוסטים.
בחרתי כל אחד ואחד מהם כי יש בו משהו מיוחד עבורי.
לא בחרתי בהם על פי מידת הפופולריות או כמות התגובות שהם עוררו.
זו הזדמנות לקרוא אם עדיין לא יצא לך או לקרוא בשנית ולהיזכר.
כל אחד מהפוסטים הללו וכולם ביחד מייצגים את החומרים שמעסיקים אותי:
אנושיות, תקשורת, הקשבה, חיים מלאים ומשמעותיים.
עם עצמנו ועם אחרים.
במשפחה. בעבודה. בחינוך. בעולם.
אני מציע לך לקחת את הזמן ולקרוא אותם.
להתחיל במה שמושך את תשומת לבך.
לא למהר.
לתת לעצמך לשהות איתם ולראות מה הם מעוררים בך.
הנה הם לפי סדר כרונולגי מתחילת השנה:
– חמש מחשבות אישיות ביום הזיכרון לחללי צה"ל
– המנכ"ל
– לאבד את הקול – שמונה שיעורים אישיים
אשמח לקבל תגובות אם מתחשק לך לכתוב לי.
אני מאחל לך המשך מסע מהנה, משמעותי ומצמיח,
מסע של חיים מלאים,
מכל הלב, רוני ויינברגר