אחד השלבים העוצמתיים בתקשורת מקרבת הוא שלב הבקשות.
אנו מבקשים בקשה כשאנו מנסים למלא צורך מסוים שמאוד חשוב לנו.
אנו מקווים שהצד השני יענה לבקשתנו ממקום של רצון אמיתי לסייע ולא ממקום של פחד, אשמה, תחושת חובה או חוסר ברירה.
לעתים הבקשות שלנו מעורפלות או מנוסחות בצורה שאינה מעודדת שיתוף פעולה ואז הסיכוי שהצד השני יענה אליהן בחיוב הולך וקטן. (בקורס המבוא החינמי שניתן להרשם אליו באתר ישנו שיעור שמוקדש לנושא זה).
במצבים אחרים, אנו יודעים בדיוק מה אנו רוצים אך נבוכים מדי לבקש זאת או חוששים מסירוב. ואז…אנו נמנעים מלבקש או שאנו "עוטפים" את הבקשה בעטיפות שונות שבעזרתן (כך אנו מקווים) היא תעבור בצורה יותר חלקה ובכך פוגעים למעשה בפשטות, בבהירות ובישירות שלה.
לפני זמן מה, קיבלתי מבתי תמר שיעור מאלף ומרגש במיוחד בנושא בקשות.
כשנכנסתי לקראת ערב לחדרי מצאתי את הפתק הבא על המיטה:
"איך שאתם רואים את הפתק הזה תחבקו אותי !!!
אם רק אחד מכם רואה תגידו לשני.
(אתם כבר תדעו של מי כתב היד הזה) "
לא קשה לנחש איך הרגשתי ומה עשיתי מייד…החיבוק המשולש (תמר, אשתי ואני) יצר חיבור עמוק וקירבה מדהימה והתאפשר כיון שתמרי היתה אמיצה וישירה מספיק לבקש אותו.
בעצם הבקשה היא נתנה לנו הזדמנות נפלאה להעניק לה משהו שאנו מאוד רוצים (חיבוק, אהבה, תמיכה, …) ולעצמה דרך יעילה להתגבר על עצב ומצב רוח ירוד שהרגישה באותו זמן (ולא היינו מודעים לו).
בד"כ אנו מאמינים שלבקש משהו ממישהו זה להעמיס עליו, להכביד עליו או לפגוע בדברים אחרים שחשובים לו באותו רגע. למעשה, בקשה אמיתית (להבדיל מדרישה) הינה מחווה של נדיבות כיון שבכך אנו מאפשרים לאותו אדם להיות משמעותי עבורנו ונותנים לו הזדמנות לתרום לחיינו. כדי שזה יקרה עלינו להיות אמיצים מספיק לבקש ופתוחים מספיק לקבל בלי לחשוש מאיך זה יראה או ממה נהיה חייבים.
אני מזמין אתכם לבדוק בדקה הקרובה:
האם יש משהו שחשוב לכם לבקש ממישהו ועדיין לא עשיתם זאת?
האם אתם אמיצים ונדיבים מספיק כדי לעשות זאת עכשיו או בפעם הבאה שתיפגשו?